קָטֵגוֹרִיָה: לדבר

波は目の前に立っている
見上げるほど何段にも重なって
そこから風がびゅうびゅう吹いてくる
また一段
波が重なった

ドアも窓もすでにない
いつのまにか波に向かって歩いている
膝までの水の中を

もう引き返せない
אבל、もう進むこともできない
波はますます高くなって
僕を見下ろしている

לְפִי שָׁעָה、僕は手を洗う
顔を洗い、אוזניים、眼を洗う
そうして波の中へはいっていく

שַׁחַר、目覚めにこんな詩が浮かんだのでメモをしておいたもの。

עם מעט זמן שנותר בחיי、אני לא רוצה לעשות משהו "חסר משמעות" ככל האפשר = אני רוצה לעשות משהו משמעותי、חשבתי。מִצַד שֵׁנִי、הרעיון שלחיים במקור אין משמעות、מאז שהייתי בתיכון, תמיד היה לי כמות מסוימת של מקום בתוכי.。

וזה、הפעל אחד או אחר כשנוח לך、כיביתי אותו ושכנעתי את עצמי במקום.。זה בגלל שחשבתי ששני הרעיונות סותרים זה את זה.、לְמַעֲשֶׂה、ככל שאני מתבגר, אני חושב שזה אותו דבר.。במקום שאפשר להפעיל את שניהם、במקום זאת, שניהם צריכים להיות מופעלים.、הסיבה לכך היא שהבנתי שאי אפשר להסתמך על צד אחד בלבד.。

ראשית、חסר משמעות = חסר משמעות、לֹא、שזה מקום ריק הרבה יותר "פעיל".。אני צריך קנבס לבן לצייר、קל להבין אם חושבים על זה。דבר נוסף הוא ש``חסר משמעות למישהו'' הוא גם ``משמעותי למישהו אחר''.。"זה משמעותי לכולם."、זה לא יכול לקרות。האם זו אמונה טפלה?、או שזה חייב להיות תוצאה של שטיפת מוח כלשהי (לדוגמה, בשם "השכלה") (במובן הזה,、אני מאמין שצריך תמיד לבחון את היתרונות והחסרונות של החינוך בצורה מעמיקה ורגועה יותר (ולא כמשהו קטן כמו רמה לאומית).、זה לא המקום המתאים לומר יותר מזה.)。

במקום הבריאה、"משמעות" תמיד מתחילה מהכחשה.。כל משמעות אחת מוכחשת פעם אחת。לא הגל、יצירת מופת היא לא יצירת מופת。דברים יפים אינם יפים。הבריאה יכולה רק להמריא משם.。"דבר כזה、הלוואי שתדע שאני לא צריך לספר לך."、אני מרגישה שאולי אקבל ממנו תגובה קלה בניב האדו המתולתל שלו.、זה בטח משהו כזה。למה אנשים לומדים、מה שיותר חשוב זה、אנחנו צריכים להיות אפילו יותר פרואקטיביים ביצירת עוד ועוד "חוסר משמעות".。לחיות לפי זה。לקפוץ דרך חיים שקיבלו משמעות על ידי מישהו、זו האפשרות היחידה。

透明なものに、なぜか人は心を惹かれるようだ。「宝石」はまあ特別としても、ガラスが玻璃と呼ばれ、宝石以上に珍重されたらしいことは、奈良正倉院のペルシャガラスが今に伝わっていることからもわかる。古代インドあたりに栄えたムガール帝国のムガールグラスにも、決して現代のガラスのように透明ではないが、やや乳白色がかったぼんやりした反透明感にも、えもいわれぬ魅力を感じたことを思い出した。

「透明」と「澄んでいること」は同じではないが、共通したイメージはある。さらに想像をつないでいくと「澄んでいる」と「濾過された」も意味が近づいてくる。濾過された水は美しく、透明であるが危険でもある。栄養分すら取り除かれてしまい、「水清ければ魚棲まず」となることもあり、透明に近い血は死の危険性が香る。

完全に透明なものは目に見えないはずだから、そこに光が反射したり、屈折があったり、ほんのすこしの淡い色があったりすることで「透明」と意識される。それは澄んでいることにつながり、長い時間をかけて「濾過」された水のイメージにもつながってくる。川底の石が見える清流に心を癒されるのは、そういう時間を経た安心感にも依っているに違いない。

澄んでいるものはどれも儚（はかな）い。簡単に汚されてしまう、貴重なもの。אני מבין、わたしたちの心の鏡のようなものなんだ。それは純粋でありたいと願う精神とも深くつながっているだろう。大事なものを見るには澄んだ目が必要だ。זה נכון、そのことをもっと大切にしよう。