סוף סוף הגיע הזמן לתערוכת יחיד.。

ホニュウルイの風景 F6 2011

סוף סוף תערוכת יחיד。אפילו לא הייתי מוכנה בכלל.、אני הולך עכשיו ל-Joyful ולקנות כמה קלטות.、היה לי את האומץ העצל לנסות להעמיד אותו על ידי סיבובו סביב המסגרת במקום מסגרת.、אני עצמי נדהם.。לא הספקתי אפילו להרים עט בימים האחרונים (מה עם הבלוג הזה?)。

העבודה הגדולה ביותר שלו היא ``זורק הדיסקוסים'', שהופיעה במשך כמעט 300 גיליונות (היא הוצגה בכוונה לא גמורה).。אודה לך אם תוכל לחשוב למה אתה זורק את הדיסקוס למקום.。המינימום הוא כמה נקודות בגודל 4。מבחינת זמן, מספר 4、6הנושא לוקח הכי הרבה זמן、ככל שהגודל גדול יותר, זמן הציור קצר יותר.。זה לא רק הפעם、זה תמיד אותו דבר。אני חושב שכנראה אלו הנטיות הפנימיות שלי שמובילות לתוצאה הזו.。

"נוף של Honyuului" היא אחת העבודות המוצגות.。ההתרשמות שלי בשלב זה הן、אני באמת מרגיש שזו אולי הכותרת האמיתית הפעם.。חוץ מהמחשבות שלי כסופר、לכל מי שרואה את זה、משהו חיובי、דברים שליליים、אני חושב שלכל אחד יש דעות שונות.。אָנָא、אני מקווה שאתה שומע את זה。 2011/12/06

今年の最後は「めまい」で終わるのか?

HANA(水彩・部分)2011

תערוכת יחיד ממש מעבר לפינה、כי אני עסוק ואני לא מרגיש טוב.、האתגר האחרון נעצר。

אני מניח שאי אפשר לעזור שאני עסוק、מה שאני מתקשה הוא "סחרחורת"。זה התחיל פתאום לפני כמה ימים בבוקר.。

שַׁחַר、הרגע שניסיתי להרים את הפוטון、התקרה מתחילה להסתובב、נפלתי על הפוטון。``לא דחפת את עצמך יותר מדי אתמול, נכון?'' חשבתי לעצמי.。חשבתי שזה נגרם מהעומס על הצוואר שלי שיש לו בקע.。זה נרגע מהר, אבל、כשאני מתעוררת שוב、התקרה מסתובבת שוב。

לְמַרְבֶּה הַמַזָל、שתי הפעמים האלה היו כל מה שנדרש להיום.、הייתי עצבני כשנהגתי במכונית.。דאגתי מה יקרה אם אהיה פתאום סחרחורת.、הצלחתי לסיים את העבודה。אבל אין לי כאב ראש、אני מרגיש לחץ בראש。כשאני מודד את לחץ הדם שלי הוא 125-92.。ללא קשר לאמור לעיל, לחץ הדם המינימלי גבוה מדי.。בדרך כלל לחץ הדם שלי הוא סביב 100-70.。לפעמים החלק העליון יורד מתחת ל-100、אני כל כך מודאג שאולי יש לי לחץ דם נמוך.、מאוד התעניינתי ב-92 הזה.。אני עדיין מקבל סחרחורת מדי פעם (גם כשאני ישן)。ככל שחיפשתי באינטרנט, זה שפיר.、נראה שזה ירפא תוך כמה חודשים אם יישאר לבד.。

באותו יום קיבלתי טלפון מאחי בבית.。הייתי עצבני כי חל שינוי רציני במצבו של אבי.、סוף סוף דיברנו על העברה לבית חולים קרוב יותר לעיר הולדתי (עד עכשיו, ללכת לבית החולים עצמו היה、זה היה מכביד פיזית.)。החלטנו לדבר על דברים שונים בהמשך.。אני גם מודאג ממצבו של אבי.、לאחר שתערוכת היחיד הסתיימה, הרגשתי צורך עז ללכת לאומורי בהקדם האפשרי.。

באזורים הכפריים קיים מחסור כמעט קריטי ברופאים ובתי חולים (כתוצאה מכך, כל בית חולים צפוף).、העומס על הרופאים גדל、מלא חולים קשישים)。גם אם הצלחתי לעבור לבית חולים סמוך.、בלי רכב, ביקור מישהו הופך לעבודה גדולה.。לאומורי、לנהוג במכונית לבד、צריך לחזור。זה כשלעצמו נטל גדול、מה עלי לעשות אם אני מקבל סחרחורת בדרך?、יש לי חששות חדשים。השנה עד הסוף、נראה שזו הולכת להיות שנה חסרת מנוחה.。