חוֹדֶשׁ: מרץ 2025

זה סקיצה עט ארוכת שנים、לאחרונה הפכתי להיות קצת "הבום שלי" לעצמי.。אני לא יכול להפסיק כשאני מתחיל עם ספר רישומים קטן。לפני כמה ימים ציירתי ספר רישומים ביום אחד (בערך 17?)。עוֹד、מעניין אם אוכל לעשות את זה הרבה、התאוששתי קצת ביטחון。

ציירתי כמאה רישומים חיצוניים בעבר (קצת פחות מ -500 לשבוע)。רישום מהיר יותר מאשר לצלם、סיפור מאז שהייתי כל כך בטוח。משעות הבוקר המוקדמות עד חשכה、צייר את הקדמית והאחור, שמאלה וימינה ממקום אחד、הליכה וריצה ורישום、נוסע ברכב ושקע את עצמך במערכונים。הזיכרון של הזמן הזה עדיין חי。הייתי צעיר、זה היה כיף。אני אפילו לא יכול לחשוב לרוץ עכשיו。

איכות העט、אחרי הכל、חוזק הקווים המוצקים。רך כמו עיפרון、למרות שאני לא יכול לצפות לעדינות,、יש לו טוהר להיות חד פעמי, כמו סימני האזמל על פסל.。ברגע ששמתי עט על הנייר、לא ניתן למחוק。אני מרגיש שזה קשור גם ל"ניקיון "של העט.。(למי שחושב ש"לא ניתן למחוק "הוא החיסרון.、(אנו מוכרים גם "עטים מחיקים")。הרכות של עיפרון、כוח העט。מעניין שהם לא יכולים להתקיים יחד בתמונה אחת.。

רימון על גבי ספר הרישומים、סצנה שנראית כאילו אני מחכה לחזרי ...。כי זו תמונה בגודל קטן、בדרך כלל אני לא מבצע מחקרים, אבל אני הולך בפעם אחת.、במקרה זה、הבקשה היא שהרקע עמוס וצריך לארגן אותו.、לאחרונה אני נהיה מעניין יותר、ללא היסוס החלטתי לעשות אסקוויס (עבודת לימוד).。

נראה שהתוצאה נכונה。זה רקע פשוט עם אור וחושך כמעט שחור。