חוֹדֶשׁ: מאי 2020

コロナの影響を直接感じるようになってから２か月。今の様子では２５日にも非常事態宣言が解除されそうだという解放感なのか、単に、政府主導でマスコミが広げる「新しい生活様式」を受け入れ始めているということなのか、「新しい日常」がすでに始まっていると感じるようになった。

制作しながら、NHKラジオアーカイブスで「小田 実（まこと）」を聴いていた。聴きながら、描きながら、いろんなことを考えた。

彼の肉声を聴いていると、今まさに目の前に起きていることを前提に話しているように感じる。内容が古くならないというより、彼が提起した問題がほぼ未解決のまま、今も目の前にあるからだろう。

もう５０年近くも前の話が、今も古くない、ということは一歩も進んでいない、ということでもある。下手をすると後退でさえある。たとえば「自由」について。（自分のことを考えられる環境、すなわち奴隷的でない環境があるなら）おそらくは一生のうち、誰でも一度はそのことについて考える（考えた）はずだ。מוזיקה היא גם הקול שלהם、その考えと現在の自分がどうつながっているか。「コロナの２ヶ月」は、いろんな意味で無駄ではなかった（過去形？）と思う。

コロナ禍によって初めて体験したものはいくつもあり、どれも貴重なものだが、「オンライン授業体験」もそのひとつ。受ける側ではなく、する側として。

はじめは、「大変だ、どうしよう」という、個人的な、技術的な問題が主だった。デモ制作を考え、撮影し、文字入れ、ナレーションを構成、動画を編集して一本のビデオを作り、学生に配信する。学生からの質問等に応答する。最初の１回分（23分）の授業ビデオを作るのにも、まるまる３週間かかった。そもそも動画編集をしたことがなかったし、パソコンにプリインストールされているソフト以外に選択肢は無かったから、それは必ずしも私の不名誉でもないと思う。その後はだんだん慣れてきて、なんとか８回分くらいまでは準備できた。

אוּלָם,、非常事態宣言が、首都圏でも5/25を境にどうやら解除されそうな雲行きだ。解除されると、オンライン授業から従来の「対面授業」に戻る、זה חייב להיות。למה אנשים לומדים、せっかくビデオの準備したのに〜、などとは思わない。やっぱり学生の顔を見ながらやった方が楽しいし、ビデオの準備をする過程でも、得たものは少なくなかったから。

解除について心配なことがある。せっかくオンラインでの（一部）授業が、可能なだけでなく寧ろ有効だということが、サッと忘れ去られるのではないかということ。オンラインでの（一部）会社経営が成り立つこと、出勤しない方が効率よく仕事できること等に、会社員自身が気づいたこと。それが「解除」によって以前の状態に戻る。そちらの方がむしろ問題ではないか？なんとなく、すべての文化的尺度で世界上位にいると錯覚していた日本人が、実はオンラインという視点では「先進国中ではずっと下だ」、という事実を「見なかったことに」してしまうこと。それらが心配だ。（感染症対策、重傷者の医療体制はまた別の次元の問題として）「オンライン」に関しては、もうオールド・エコノミストたちと同じ地面にいつまでも立つ意味はないのではないか、と考えさせてくれた私の「オンライン体験」です。

רגע אחרי החזרה מטיול אופניים、"הממשלה、איצ'י、ראיתי חדשות מרעישות באינטרנט שקרא, "ועדה מייעצת צפויה לדון בהסרת מצב החירום ב-39 מחוזות, כולל פוקואוקה".。מה שכתבתי בבלוג האחרון שלי、אז זה די לפני לוח הזמנים.。בכל מקרה、גם אם זה יבוטל פעם אחת、האם עלי להצהיר על כך שוב (כנראה שלא אעשה זאת שוב כי זה מביך)、אני בטוח שאעשה משהו דומה。לפני כן、"אנחנו כבר、מה עם הפעם השנייה? ”、אני חייב לחשוב על זה、היי。

הפרחים של השנה הם、האם זה בגלל שאנשים לא רואים את זה?、הרגשתי יותר יפה מהרגיל.。השנים האחרונות、גם אם זה מגיע לניצנים、האדמונית שלי שסוף סוף לא הצליחה לפרוח、שניים פרחו השנה.。גונגנדו סאקורה צוטסומי גם טוב יותר השנה.、אני חושב שזה היה יותר יפה מהרגיל。ורדים לחג המולד וזלזלת גדולה בגן、אולי זה האחרון? זה היה כל כך יפה שחשבתי。

הבוקר כואב לי הגב、לא יכולתי לקום כרגיל。עד שהלכתי לישון אתמול בלילה、למרות ששום דבר לא היה בסדר。זו גם הפעם הראשונה מזה שנתיים。אחר הצהריים הצלחתי להסתובב איכשהו.、טיילו על אופניים כשעה。אחרי שכל בתי הספר נסגרו、באותו זמן שוב ושוב、באותו מקום、אני רואה שתי בנות (כנראה תלמידות חטיבת ביניים) מתאמנות משהו.。אף פעם לא הייתי קרוב מספיק כדי לראות את הפנים שלך.、זה נוף שמותיר בי רושם מתמשך.。

בדרך הביתה、מהמקום הרגיל、הרגיל? אני שומע ילדה שרה。מאיזה בית אתה?、אני לא יודע אם זה מהסמטה.、זה לא קשור לתרגול שירה.、זה כמו כמה אנשים משחקים ביחד ושרים.、הכוחות המנסים לקדם את מדיניות Ubasute。במקרה שמעתי את זה כמה פעמים、על כל פנים、אני רוצה שהילדים האלה יגדלו מהר.、אני לא יכול שלא לקוות שכן、יָפֶה、זה קול שירה צעיר。...בגלל זה、... עם חמדנות、ופוליטיקאים טיפשים、サッサと引っ込め！とみんなで言ってくれないかなあ。