חוֹדֶשׁ: ספטמבר 2016

אני משועמם。טשטוש גדול。הבוקר לבד, בפעם השנייה שקיבלתי מציצה גדולה。

הפעם הראשונה הייתה טעות בזמן。לא התברר כי 07:00 אחרי השעה 8 בבוקר.、אני ממהר לרכבת、זה היה סגור כשהגעתי לבית החולים。המינוי בבית החולים היה 9 בבוקר、הגעתי בשעה 8 בבוקר。ועדיין、עדיין לא שמתי לב לאי הבנה של שעה、שורה של אנשים עמדו בשורה、"האם קרה משהו היום?" שאלתי.。

פעם שנייה。הבדיקה מסתיימת כמתוכנן、אני חושב שאצליח לחזור מוקדם יותר היום、להגיע לתחנת גן החיות של טובו。החלפתי למינאמי קוריחאשי כאן、הרכבת שנכנסה הייתה רכבת מהירה。למרות שזה מהיר, זה מגן החיות של טובו、לעתים קרובות זה מפעיל רכבות מקומיות.。אבל זה לא בהכרח ... הרגשתי שמשהו עבר את דעתי לרגע、משהו היה עיוור והיה קשה לראות איפה。"יש הרבה אנשים על הסיפון כך שזו כנראה רכבת מקומית"。לקחתי את זה לאוניברסיטת איטקורה טויו.。

אז החלטתי לחכות בערך 25 דקות שהרכבת תסתובב.。הסתכלתי פתאום על רגלי、זנב סנונית כחול במדרגות。צילום לפחות תמורת קצב רע、אבל זה。משום מה המצלמה אינה עקבית גם היא。למרות שאני נותן לאצבעותיי ללכת, פרצתי 18 מהן。לקחתי חוזר מחדש וזה היה חשוך。והמסך הופך לאדום。שרשרת האידיוטים מפחידה。עוֹד、午後もある。何が起きるか分からない。

ボンヤリ、何となくモノを見ていてはいけないと、よく言われた。言われただけではなく、いう側にもなった。

לָאַחֲרוֹנָה、ボンヤリ、何となく、も悪くはないんじゃないかと、思い始めた。どころか、それが大事だとさえ思い始めた。そう思い始めると、また何かが見えなくなる。

暗いところでは、ピントを外してモノを「横から」見るのがコツだ。何だかそれに似ている。意識して、集中して見ると逆に何かが見えなくなる。そういうのを盲点という。