חוֹדֶשׁ: ספטמבר 2016

אני משועמם。טשטוש גדול。הבוקר לבד, בפעם השנייה שקיבלתי מציצה גדולה。

הפעם הראשונה הייתה טעות בזמן。לא התברר כי 07:00 אחרי השעה 8 בבוקר.、אני ממהר לרכבת、זה היה סגור כשהגעתי לבית החולים。המינוי בבית החולים היה 9 בבוקר、הגעתי בשעה 8 בבוקר。ועדיין、עדיין לא שמתי לב לאי הבנה של שעה、שורה של אנשים עמדו בשורה、"האם קרה משהו היום?" שאלתי.。

פעם שנייה。הבדיקה מסתיימת כמתוכנן、אני חושב שאצליח לחזור מוקדם יותר היום、להגיע לתחנת גן החיות של טובו。החלפתי למינאמי קוריחאשי כאן、הרכבת שנכנסה הייתה רכבת מהירה。למרות שזה מהיר, זה מגן החיות של טובו、לעתים קרובות זה מפעיל רכבות מקומיות.。אבל זה לא בהכרח ... הרגשתי שמשהו עבר את דעתי לרגע、משהו היה עיוור והיה קשה לראות איפה。"יש הרבה אנשים על הסיפון כך שזו כנראה רכבת מקומית"。לקחתי את זה לאוניברסיטת איטקורה טויו.。

אז החלטתי לחכות בערך 25 דקות שהרכבת תסתובב.。הסתכלתי פתאום על רגלי、זנב סנונית כחול במדרגות。צילום לפחות תמורת קצב רע、אבל זה。משום מה המצלמה אינה עקבית גם היא。למרות שאני נותן לאצבעותיי ללכת, פרצתי 18 מהן。לקחתי חוזר מחדש וזה היה חשוך。והמסך הופך לאדום。שרשרת האידיוטים מפחידה。עוֹד、יש גם אחר צהריים。אני לא יודע מה יקרה。

בוניארי、אני מרגישה שאני לא צריכה להמשיך להסתכל על דברים、נאמר היטב。לא רק מה שנאמר、גם אני הפכתי לאדם שאמר。

לָאַחֲרוֹנָה、בוניארי、איכשהו、אני מניח שזה לא נורא、התחלתי לחשוב。לְהֶפֶך、אני אפילו מתחיל לחשוב שזה חשוב.。כשאני מתחיל לחשוב ככה、אני לא יכול לראות כלום שוב。

בחושך、החוכמה היא להוציא דברים מפוקוס ולהסתכל על הדברים מהצד.。זה איכשהו דומה לזה。בְּיוֹדְעִין、אם תתרכז, לא תוכל לראות כלום。זה נקרא נקודה עיוורת。