
都会のカフェテリアの優雅な時間。いったいどれだけの人が、あとどれだけこんな時間を過ごせるんだろうか。この人たちは何を話しているんだろうか。
一杯のコーヒーの裏側にも、それを植え、育てる人々から、テーブルの上に運ばれるまでのドラマがある。秋の気配が少しずつ近づいてきた。
都会のカフェテリアの優雅な時間。いったいどれだけの人が、あとどれだけこんな時間を過ごせるんだろうか。この人たちは何を話しているんだろうか。
一杯のコーヒーの裏側にも、それを植え、育てる人々から、テーブルの上に運ばれるまでのドラマがある。秋の気配が少しずつ近づいてきた。
העליתי את זה ממש לפני。רציתי להעלות אותו בערב בשבת האחרונה、בסופו של דבר הוא הורחב בשבוע、לוח הזמנים לשעה 18 בערב הוא עכשיו 21:30、בכל אופן, היה טוב להיות מסוגל לשלוח אותו。
גם YouTube שלי、אולי זה עומד להגיע לגבול שלו。רַק、אם זה ממש מולך、אני לא יכול לחתוך פינות、זה נעשה קשה לקבל את זה או לא。רק אינרציה、אוּלַי? אֲבָל、למי שרואה את זה、זה לא הגיוני אם אתה מנסה קשה או לא.。האם הם יעניקו לך כיף?。רק האדם מנסה קשה、זה מצחיק。
מסתכל למטה ממקום גבוה、דרכי עבודה לא סלולות。מים מצטברים שם、השמיים הכחולים באים לידי ביטוי、זה כל הנוף。"דרך עבודה"、אני חושב שזה המפתח לתמונה הזו。
נוף עם שמיים ועננים המשתקפים בשלוליות ברחוב、לא רבים, אבל זה לא המקרה。מקובל שהשמיים ישקפו בבריכות ואגמים גדולים.。במובן הזה、זה בגלל שזה דרך עבודה、אם זה לא ישתנה הרבה、זה לא משתנה。
למה זה、אם תשאל אותי אם אני אביא את ליבי、"זה ממש שם、אולי זה בגלל שזה נוף שאינו נגיש עוד. "。השמיים יבואו לידי ביטוי בשלוליות מחר או למחרת מחר、זה יכול לקרות בכל עת。האגמים והבריכות קצת רחוקים、אם הייתי יכול ללכת לשם、זה תמיד שם。
אֲבָל、עבודה מסוג זה (למרות שלא ציירתי את סוגי העבודה)、זה עלול להיעלם עד מחר。עבודה כזו (העבודה עצמה לא צריכה להיעלם)、ההזדמנות לראות עבודה כזו הולכת ונמצאת רחוק יותר.、אנו יוצאים מהישג ידם שלנו כ"אנשי עיר "、אל תשכח את זה。יש לי עצב כזה。
בכל פעם שמשאית עוברת בשלולית、השמים הכחולים המשתקפים נשברים、אתה נבלע אל המים הבוציים שנמצאים。בסופו של דבר שוב、השמיים הכחולים חוזרים、זה יבש בעוד כמה ימים、מטגנים אבק קלות。להכניס סיפור מסוג זה לתמונה יחידה。אז、צייר את הסקיצה הזו。