קָפֵטֶרִיָה

都会のカフェテリアの優雅な時間いったいどれだけの人があとどれだけこんな時間を過ごせるんだろうかこの人たちは何を話しているんだろうか

一杯のコーヒーの裏側にもそれを植え育てる人々からテーブルの上に運ばれるまでのドラマがある秋の気配が少しずつ近づいてきた

הועלה

העליתי את זה ממש לפני。רציתי להעלות אותו בערב בשבת האחרונה、בסופו של דבר הוא הורחב בשבוע、לוח הזמנים לשעה 18 בערב הוא עכשיו 21:30、בכל אופן, היה טוב להיות מסוגל לשלוח אותו。

גם YouTube שלי、אולי זה עומד להגיע לגבול שלו。רַק、אם זה ממש מולך、אני לא יכול לחתוך פינות、זה נעשה קשה לקבל את זה או לא。רק אינרציה、אוּלַי? אֲבָל、למי שרואה את זה、זה לא הגיוני אם אתה מנסה קשה או לא.。האם הם יעניקו לך כיף?。רק האדם מנסה קשה、זה מצחיק。

על מה אתה מסתכל ומצייר

מדריך לימוד "דרך עם שלולית" - צבעי מים

מסתכל למטה ממקום גבוה、דרכי עבודה לא סלולות。מים מצטברים שם、השמיים הכחולים באים לידי ביטוי、זה כל הנוף。"דרך עבודה"、אני חושב שזה המפתח לתמונה הזו。

נוף עם שמיים ועננים המשתקפים בשלוליות ברחוב、לא רבים, אבל זה לא המקרה。מקובל שהשמיים ישקפו בבריכות ואגמים גדולים.。במובן הזה、זה בגלל שזה דרך עבודה、אם זה לא ישתנה הרבה、זה לא משתנה。

למה זה、אם תשאל אותי אם אני אביא את ליבי、"זה ממש שם、אולי זה בגלל שזה נוף שאינו נגיש עוד. "。השמיים יבואו לידי ביטוי בשלוליות מחר או למחרת מחר、זה יכול לקרות בכל עת。האגמים והבריכות קצת רחוקים、אם הייתי יכול ללכת לשם、זה תמיד שם。
אֲבָל、עבודה מסוג זה (למרות שלא ציירתי את סוגי העבודה)、זה עלול להיעלם עד מחר。עבודה כזו (העבודה עצמה לא צריכה להיעלם)、ההזדמנות לראות עבודה כזו הולכת ונמצאת רחוק יותר.、אנו יוצאים מהישג ידם שלנו כ"אנשי עיר "、אל תשכח את זה。יש לי עצב כזה。

בכל פעם שמשאית עוברת בשלולית、השמים הכחולים המשתקפים נשברים、אתה נבלע אל המים הבוציים שנמצאים。בסופו של דבר שוב、השמיים הכחולים חוזרים、זה יבש בעוד כמה ימים、מטגנים אבק קלות。להכניס סיפור מסוג זה לתמונה יחידה。אז、צייר את הסקיצה הזו。