大湊(おおみなと)

海上自衛隊大湊基地2012正月

2 דקות נסיעה מבית החולים אליו נסעתי לטפל באבי、המטה הכללי של כוח ההגנה העצמית הימית אומינטו (בסיס אומינטו של הצי היפני לשעבר לפני 60 שנה)。תחילתה של מלחמת האוקיינוס ​​השקט、נראה שהצי המשולב להתקפה על פרל הארבור הורכב כאן)。כיום זהו מפקדת אזור אומינטו/הוקאידו של כוח ההגנה העצמית הימית.。ערב ה-3 בינואר、יום חורפי רגוע לראשונה מזה זמן מה、התמונה הזו צולמה כשעצרתי בדרכי הביתה מבית החולים.。

כשהייתי בבית הספר היסודי、הייתה קבוצה שנקראה נערי הנחתים.。הייתי רזה ורזה, אבל נמשכתי לתדמית החזקה של ``איש ים'' ושאפתי להצטרף לקבוצה.。למדתי את אותות הדגל במהירות (אני עדיין זוכר אותם מסיבה כלשהי)。פעם הערצתי מדי קצינים לבנים, אבל עכשיו זה נראה כמו חלום.、מסתכל על הספינה、אני עדיין די עצבני。

אני בן דור שלא יודע על מלחמה.。אבל כשדיברתי על ההורים שלי כשהייתי ילד, אני חושב שהיו הרבה סיפורים על כך שהם היו מעורבים במלחמה.。פחות מ-20 שנה אחרי המלחמה,、הזיכרון כנראה עדיין היה טרי.。

עבור המדינה、להורים。כך הסתכלתי על סבא והורי, שלא יכלו להסתכל על עצמם.。אני מצטער על זה.、אני אחיה בדרך שלי、נהגתי לצחוק מהחששות של ההורים שלי.、כשזה מגיע לילדים שלי,、גם אני בהלם.。

הצליל של הבסיס נשמע。כבר שכחתי את המשמעות של כל חצוצרה.。   2012/1/16

 

 

 

雪について思い出すこと

 

冬の下北(Simokita in winter)2012

שימוקיטה、לא, הנוף המושלג יפהפה, לא רק בשימוקיטה.。זה מכונה לעתים קרובות עולם מונוכרום.、אני נוטה לחשוב ככה、אם אני מסתכל אחורה על החוויה שלי,、כולם יזכרו שזה מעולם לא היה כך.。

לפני כמה ימים、גע בנוף המושלג הזה、כתבתי שהרגשתי שהלכתי הביתה כדי לאחזר משהו ששכחתי.。זה בהחלט נכון。בתור תלמיד חטיבת ביניים, לא למדתי הרבה בכלל.、הפכתי לאובססיה ללכידת ארנבים, עץ עץ וכו'.、בדרך、כמעט איבדתי את הסקי פעמיים.、במהלך הנסיעה שלי הביתה, דיברתי על זה עם אחי ואמי הצעירים כמעט כל ערב.。הם טבועים איפשהו בגוף שלי、כשראיתי שלג כזה, יכולתי להרגיש את עצמי מתרגש.。בלי אבא שלי、2、אולי יצאתי לטבוע מלכודת ארנבים ב-3.。רוב、אני בטוחה שאפילו לא הייתי חוזר הביתה אלמלא זה.。

כשהתחלתי לצייר ברצינות、לאחר שימוש בצבעים שונים、כל הזמן חשבתי שהסוף בכל זאת היה מונוכרום.、זה כנראה בגלל שראיתי נוף כזה בעבר.。לפני שידעתי, נקלעתי לחיים、אפילו שכחתי את זה。מישהו אמר פעם שאני "סופר פנטזיה".。זה כנראה נכון。משום מה, הרגשתי כך מאז שהייתי ילד קטן מאוד.。שלג מטפח פנטזיה。למדינת השלג יש מזל。

 

 

ウィリアム・ブレーク

ウィリアム・ブレーク 「ダンテに尋ねるベアトリーチェ」 水彩

פתאום נזכרתי בוויליאם בלייק.。ויליאם בלייק (1757-1827)、הוא משורר וצייר שהסגנון שלו מאוד דתי.。כנראה שהוא גם דפוס.。הפעם הראשונה שראיתי את הציורים שלו הייתה כשהייתי סטודנט.、לפני כ-40 שנה。כמו ציור מטורף、העיוות המעט חריג השאיר בי רושם.、חשבתי שזה תחביב של משורר, אבל、לא נכנסתי לזה יותר。

מאז חלפו כ-10 שנים、מסיבה כלשהי, הצלחתי לבקר באנגליה במשך כ-10 ימים.、החלטתי להתמקד קצת יותר בצבעי מים בריטיים.。Constable וטרנר הם המועמדים הראשונים המבוססים על השכל הישר.。

ראשית, עבור אל גלריית טייט.。במקרה מתקיימת "תערוכת וויליאם בלייק".。למרות שחשבתי שזו לא תהיה תמונה נהדרת.、כשאני מסתכל על הכרזה, הלב שלי מרפרף。ובכן, זה גם אותו צבעי מים.、החלטתי לאכול מעט דשא כביש.。זו תשובה לא צפויה גדולה。

הרגשתי כאילו נגעתי בנפשו הלוהטת של בלייק.。לא הגזמה、הייתי המום מהתפרצות הכוח.。הייתי הרוסה והבנתי עד כמה המעשים שלי לא מתחשבים.、ראיתי את העבודות。אני בטוח שקונסטבל וטרנר ראו את זה אחרי זה, אבל אני לא זוכר את זה בכלל.。(הרגשתי אותו הדבר כשראיתי את כל יצירות הפסיון של רואו בטוקיו.。כשיצאתי ממקום התערוכה לואו לעיר גינזה、אני זוכר שהרגשתי שהעיר התרוקנה מצבע.。)

לאחרונה, איבדתי כל ביטחון בציורים שלי (וזה מאוד כואב)、(אני לא חושב שזה בהכרח דבר רע)。אני לא חושב שאני מחקה אחרים.、בערפל、איפה אני、איבדתי את עקבותי היכן הלכתי.。בְּלִי מֵשִׂים、אני רוצה לעקוב אחר עקבותיו של מישהו אחר איפשהו。בזמנים כאלה、מעכשיו אני אגיד לעצמי "תראה את ההפסקה".。

הפסקה זוכה לדירוג גבוה、אני באמת לא חושב שזו תמונה שתשמח את כולם.。זה מרגיש כאילו זה חונק、אני מרגיש שמאשימים אותי、אני בטוח שכל אחד יכול להרגיש כך במידה מסוימת.。זה עשוי אפילו להיות לא נעים עבור אנשים מסוימים。לפרוץ את זה ולהמשיך הלאה、התשוקה הזו。זו תמונה שתמיד מזכירה לי מה אסור לי להפסיד.。  2011/10/28