שימוקיטה、לא, הנוף המושלג יפהפה, לא רק בשימוקיטה.。זה מכונה לעתים קרובות עולם מונוכרום.、אני נוטה לחשוב ככה、אם אני מסתכל אחורה על החוויה שלי,、כולם יזכרו שזה מעולם לא היה כך.。
לפני כמה ימים、גע בנוף המושלג הזה、כתבתי שהרגשתי שהלכתי הביתה כדי לאחזר משהו ששכחתי.。זה בהחלט נכון。בתור תלמיד חטיבת ביניים, לא למדתי הרבה בכלל.、הפכתי לאובססיה ללכידת ארנבים, עץ עץ וכו'.、בדרך、כמעט איבדתי את הסקי פעמיים.、במהלך הנסיעה שלי הביתה, דיברתי על זה עם אחי ואמי הצעירים כמעט כל ערב.。הם טבועים איפשהו בגוף שלי、כשראיתי שלג כזה, יכולתי להרגיש את עצמי מתרגש.。בלי אבא שלי、２、אולי יצאתי לטבוע מלכודת ארנבים ב-3.。רוב、אני בטוחה שאפילו לא הייתי חוזר הביתה אלמלא זה.。
כשהתחלתי לצייר ברצינות、לאחר שימוש בצבעים שונים、כל הזמן חשבתי שהסוף בכל זאת היה מונוכרום.、זה כנראה בגלל שראיתי נוף כזה בעבר.。לפני שידעתי, נקלעתי לחיים、אפילו שכחתי את זה。מישהו אמר פעם שאני "סופר פנטזיה".。זה כנראה נכון。משום מה, הרגשתי כך מאז שהייתי ילד קטן מאוד.。שלג מטפח פנטזיה。למדינת השלג יש מזל。
