קָטֵגוֹרִיָה: אמנות

חצי שנה?、אולי יותר מזה、אני מתקשה לשים את ידי על פריט מספר 4.、סוף סוף סיימתי。זה היה מתוכנן להיות אחד מסדרות אפל, אבל、השתעממתי וזרקתי אותו באמצע הדרך.。

「エンコスティックのやり方を忘れた！」とドキッとしたのがきっかけ。しばらく使ってなかった瓶が、ひょいと目の前に転がり出てきた。
―エンコスティックとは蜜蝋（蜂の巣に含まれる蝋成分を抽出したもの）のこと。人類最古のワックスである。כותשים את הכוורת、לחמם יתר על המידה כדי להמיס את השעווה、זיהומים、מה נשאב על ידי סינון אשפה וכו'.、בתקופה המודרנית, חנויות לציוד אמנות、זמין באריזה יפה。דיוקנאות מתוארים לפעמים על ארונות קבורה חנוטים במצרים העתיקה.、זה ציור שעוות דבורים。שינוי צבע גם לאחר אלפי שנים、אין סדקים (העץ של הבסיס מתקלקל יותר)。זה הצבע המושלם, כביכול.、בכל מקרה קשה מאוד לצייר。החופש של צבעי שמן וכו'.、אני אפילו לא יכול להשוות。וזה שעווה、רַך、יש גם חסרונות כמו להיפגע בקלות.
זו עבודה לא גמורה שבכל מקרה צריך להשאיר לבד.、יש כישלונות、חשבתי לנסות להשתמש בזה。

הצבע עמוק (לא אכפת לי אם אני אגיד זאת בעצמי)! אבל זה עדיין חצי יבש、אחרי כמה חודשים、אם תבריש אותו עם מטלית, יהיה לו יותר עומק.。

ניסיתי לתת לזה כותרת דמוית סיפור כמו "הולך לארמון הדרקון".、תלוי איך מסתכלים על זה、האם הוא נמל שזרק לים בתאונה ימית פשוטה?、זה יכול להיות ככה בחלל החיצון.。מדברים על זה、הסיבולת הזאת、2022שָׁנָה、107לבסוף התגלה על קרקעית האוקיינוס ​​בעומק של 3,000 מטר לאחר היעדרות ארוכה.、מה שכן, התמונה המדהימה הזו במצב מצוין.、ראיתי את זה בתמונה של National Geo בשנה שעברה (על המשלחת הבריטית שניסתה לחצות את אנטארקטיקה ב-1915).、הסירה נתקעה בקרח וטבעה.。כל אנשי הצוות חזרו בשלום לאחר 22 חודשים.。אירוע מפורסם שהפך לסרטים רבים)。נחזור לנושא...
נראה שהוא ילך לעולם הבא לפני שיהפוך לאוראשימה טארו.、כי זכרתי את זה、אני חושב (ברגע זה) שאנסה להשתמש בו כמה שיותר השנה.。אני לא יודע לגבי מחר。

היום הוא היום הראשון של האביב בשנת 2025.。יצירה קטנה מסדרת ``האיש המעופף'' תלויה על הקיר.。זהו ציור טמפרה בגודל F4 המשקף מחשבות שונות ומאתגר שיטת ביטוי חדשה (עבורי בזמנו).。טכנית זה לא עניין גדול、האם זה בגלל הנעורים שלי?、קצב טוב מרעיון לביטוי、לפעמים אני משווה את זה למהירות הייצור הנוכחית.。

אופס、אני לא במסלול。את、תמונה של אדם מרחף בשמים ומשמעות המילה "רישון"、"סדרת אפל" המתמשכת? השלושה נוצצו בראשי.、הרעיון הזה עלה לי。בשנים האחרונות, הגישה של אפל השתנתה בהדרגה מאז תחילתה.、רק חיפשתי מצב רוח חדש לעבודה החדשה.。

תמונה היא、בין אם זה מוטיב קונקרטי או מוטיב מופשט,、במידה מסוימת בראש שלי、ゴールのイメージが見えていなくては描けないものだ。その意識のシステムは、人類の進化の歴史とどこかでDNA的に繋がっていると感じる。学生のころ、アルタミラの洞窟壁画の精細な調査写真や記事を見た時の衝撃と、3歳の子には3歳なりの生活経験があり、אני מניח שהתמונה מבוססת על זה.、זה קשור לתמונת הציור.。השאר הוא תחושה פיזית המתעוררת על ידי תנועה מקרית.。זהו עולם שונה מהותית מה"תמונה" שמציגה AI.。אופס、שוב ירד מהפסים。

ככל שהקשר חזק יותר בין הרעיונות שלך למה שבתוכך, כך יותר、להיאחז בעקשנות、イメージが膨らまないと思いやすいが、実際はむしろ膨らんでいく。よく知っているものは深く豊かな内容を持っていて、多角的な視点から眺めることが可能だからだ。むしろ外からの経験や知識だけの方が視点が一つに絞られやすい。כמו כן、どんなに膨らんでも自分の世界観を超えることはたぶんできないが、無意識の内に内在していたものが、新しいイメージとして見えてくるということはあるだろう。自分自身で固定させてしまっていたボーダーラインを外側へ緩めていく。あるいは掘り下げていく。創作とはそういうものだ、という気がする。
　さて、わかった風なことを書いてしまったのでこのあとが怖いが、この発想も今はまだ「ありきたり」の端っこに漂っているだけだ。この先の航路はまだ不明だが、立春の日にとりあえず描き留めておく。

東日本、特に関東太平洋側では晴天が続き、今日も乾燥注意報が出ている。カラッとした良い天気だが、わたしの気分はずっとウエットなまま。בזמנים כאלה、こういう絵を描いて気分を乾燥させる。

赤と黄色と緑。いつもながらわたしのワンパターン。こんなにあからさまに、この三色をどれも高彩度で使うようなカラーセンスのない人は珍しい、と自分でも感じる。普通は三色のうち、一色を抜いた二色でバリエーションを作り、抜いた一色をアクセントとして使うとか、もうちょっと洒落た使い方をする。あるいは三色を交互に混ぜて（重ねて）、近い色どうしにまとめていく。מִכלָל、こんなにストレートでバラバラに（交通信号機のように）原色を使う絵を見ることは少ない（子どもの絵には圧倒的に多い！）。

色の無い、モノトーンの世界にわたしは憧れる。だから雪の風景はことさら心を惹かれる。אֲבָל、絵を描くとつい鮮やかに、より純粋にと色を使いたくなってしまう。カラーセンサーのどこかが壊れているに違いない。他の画家たちの絵を見るたびに、זה נכון、こんな色遣いをしなくっちゃ、と強く願うのだが、画廊を出て3歩歩くともう忘れている。

モノトーンの絵はカッコいい、大人の絵だと思うのだが、色をたくさん使うのは頭を空っぽにできて楽しい。屁理屈をこねる割にはもともとの頭がガキっぽいのだろう。それならそれでいいはずなのに、そこに自分を100％投げ込めないジレンマがある。