遅延コミュニケーション

少しお腹の具合が…

2/1 関東に再び雪の注意報が出た。2/2 昼前にかけ東京で3〜8cm北関東で8〜15cmほど降ったらしいわが家は先日の雪がまだ残っていたが雪の前に降った雨で融ける分と相殺するとどうやら融雪の方が大きいようだった

翌早朝の宇都宮線のスレッドをみると遅延運休を期待していた人々のコメントがどっさり社員が頑張って遅延しなければしないでやはり恨み節遅延でも殆どの場合原因がはっきりしているので怒るコメントにも謝る方にも一定のラインがあってすれすれのユーモアを楽しんでいる感もなくはない怒りのスレッドにクスッと笑う余裕を共有しているらしいのが同じ路線に乗り合わせる仲間意識が感じられて楽しい

これらのスレッドをネット介在の新しい「地域=路線」コミュニケーション形態ととらえればなかなか面白い研究対象になるのではないかお互いに顔を知らないという現代性と路線を共有するだけという「観念的」地域性歴史的心理的地域・世界(地理)的な共通性と特異性とがきっとある

「咎める謝る」の場面は落語小噺には限りなくある。מִבְּחִינָה מְסוּיֶמֶת、日本人の最も得意とする分野かも知れない小学生に英語を必修化するよりこういうものを少しは教えたらどうだろう「ぎすぎす」化の強まる社会への誰にでもできるインフラになるのではないだろうか

冬が来れば思い出す

オジロワシ舞う

זה לא "אני אזכור מתי הקיץ יבוא"、בבוא החורף, אני זוכר לעתים קרובות。

טביעות רגל של בעלי חיים וציפורים מנוקדות על השלג。אחרי פלג הגוף העגול של פסיון, טורק את גופו דוחף מהשמיים ונוחת。ריצת סלפסטיק (נהיגה)、רגע הטיסה、קצה הנוצות שרוט בקלילות שלג מתחת למשקל הצף。

לְהַפְסִיק、הסתובב כאילו חושב משהו、קו מנוקד שמתחיל ללכת שוב。בכל פעם שאני צועד על הרגליים、הצמד שלג מעט עמוק。זה מתגלגל ומשאיר קו קלוש。הדיכאון הרך、שם, השועל הראה שיש לו מנוחה קצרה.。חיה קטנה קבורה למחצה בשלג、הולך כמו מתנפח。התמונות האלה、אחד הדברים המהנים בחורף הוא להפוך למחצית מבעלי החיים ולנסות לחיות אותו מחדש.。בשיח שיחים שנשמטו עלים、אגסי בר נשארים לא גמורים על ידי הציפורים。זה פינוק משמיים。

下北風景 / Landscape

נוף שימוקיטה פסטל、קרפוס

חשבתי שאנסה לצייר נוף לראשונה מזה זמן、נותר קרפוס המשמש ילדים בספרי רישומים、ניסיתי לצייר תמונה。

בערך 1.5 ק"מ מבית החולים בו ביקרה אמי、בית פרטי לאורך הכביש。מבלי שעקבותיהם של רוטס יגיעו והולכים, זה לא נראה כאילו אנשים גרים שם.。זו הייתה סצנה מושלגת שטופי שמש、זה נראה כמו תמונה תיירותית כמו שהיא.、זה מזכיר לי לילה מואר ירח、אני אנסה להפוך אותו לנוף כחול、2~ 3 סקיצות。

מחצית מהתמונה מצוירת על ידי הצופה.、רעיון זה התחזק בשנים האחרונות。בממדים הגדולים של התרבות, הסביבה והחיים、המשמעות של "אינדיבידואל" השתנתה לא מעט בשבילי。זה לא רק עניין של אנשים בהתחלה、איך להיוולד、איך אתה זורח、אני מתחיל לחשוב על זה קצת。