הבלוג האישי של טקאשי。לא רק על ציורים、על מה אני חושב כל יום、מה אתה מרגיש、אני כותב כל מה שעולה לי בראש。הבלוג הזה הוא דור שלישי。מההתחלה עברו למעלה מ-20 שנה.。
2023מה-1 בינואר、לעת עתה, החלטתי לכתוב רק בימים אי-זוגיים.。אני הולך לחשוב על הכיוון העתידי שלי ודברים אחרים חלק אחר חלק.。
יש מילה עונתית בהייקו בשם ``עונה גשומה''.。מילים עונתיות הן מילים שימושיות.、רק זה、לפעמים זה יכול להשפיע כמו לצייר רקע לפרק בסיפור קצר.。בעולם ההייקו、זה אומר שזו מילה דחוסה במיוחד.。
אני חושב שזה הביטוי האידיאלי.。אם זו תמונה、לרגע (בזהירות)、אבל זה בסדר)、משהו שמאפשר לך לקבל דרך העיניים את התוכן של כרך שלם של רומן.。
בגלל הבהירות בחוץ、החלק הפנימי של הבניין הראשי מרגיש חשוך, אבל、מוקף בחלונות זכוכית、אני יכול לראות את הנוף בחוץ בבירור.。
אין אף אחד בפנים。חלון אחד פתוח、וילונות התחרה מתנדנדים。יש כמה לוחות למעלה、נראה שאחד מהם הוא תמונה של אותם ילדים.。וכן、אבא שם、אפילו אנשים שנראים כמו אמהות。
אני רואה…。בתמונה זו、האם עלי לחפש את שתי הנשים האלה?。למה אנשים לומדים、איפה כל השאר?
על שולחן קטן בקרבת מקום、לָבָן、יש צלחת קצת יותר גדולה.、שמתי לב שיש מטפחת עם דוגמה יפה עליה.。
כשאני מרים את המטפחת שלי בסתר、הצצה ללחם מאודה שחור。חשבתי שזה "לוויתן..."、זה לחם מאודה אמיתי。בזמן שחשבתי על זה、אפילו בטירוף、誰の許可もなしに既に半分も食べ尽くしている。