מחבר: Takashi

קשה לצייר סרטן。הסיבה לכך היא שקשה לראות אותם בחיים.。אני מנסה לדמיין שאני על החול בקרקעית האוקיינוס.、מלכתחילה, אין מצב שאתה יכול ללכת אם הרגליים שלך היו מתוחות כך.。אין סיכוי שהבטן שלו נוגעת בחול.。

אם כבר מדברים על סרטן、אנחנו חושבים שאנחנו אוכל。אבל、מה אם תיתקלו בסרטן ענק בים?、המספריים האלה די מפחידות、בטח נראה כמו נשק רצח。אבל בסדר、כנראה לא יתקוף。מישהו שיכול לזוז רק הצידה、זה יהיה בלתי אפשרי לתפוס יריב שזז במהירות.。סרטנים הם המנקים של הים、דגים מתים או רכיכות、זה מה שאני אוכל בדרך כלל。כמובן, אם הטרף לא זז、אני חושב שהם היו אוכלים את זה גם אם הם היו בחיים.。

昨日は上野の東京都美術館で開催中の立軌展と、知人の作家たちがやっている個展、グループ展を見ながら、銀座の画廊をちょっとだけ覗いてきた。

明日はアメリカ大統領選挙の結果が分かる日。アメリカの一部の若い人たちには「どちらにも入れたくない」「不毛の選択」という気分があるようだ。第3の候補も初めはいたが、トランプ氏の差し出した条件に喜んで、さっさと支持者に回ってしまった。רוב、その候補は若者に全く不人気だったのだが。

毎日ダラダラとくだらないことで忙しい。いろんなことで自分の時間を少しずつ削られ、少しずつ疲れていく。残り少なくなってきた自分の時間を、もっともっと大事にしよう。それが最優先。他人に愛想使っても、自分の時間が増えるわけではない、どころかその分やっぱり削られていく。憎まれるくらいがちょうど良さそうだ。