
נניח שאתה צייר。באיזו תדירות אתה מצייר?。אני בדרך כלל לא מצייר, אבל、אנשים שתמיד לוקחים איתם ספר סקיצות קטן כשהם מטיילים。אנשים שמציירים פרחים, חיות מחמד וכו' בערך פעם בחודש。בערך פעם בשנה או כמה שנים、אדם שמצייר כ-10 תמונות בכל פעם שהוא מתרגש.。השתתפות בשיעורי ציור וקורסים、אנשים שמציירים באופן קבוע、אני בטוח שיש הרבה חיי ציור שונים.。
גם אם לעולם לא אוכל לצייר ב-100% שביעות רצון、יותר ממחצית מ-50%、אתה תהיה מרוצה מהציור עצמו.。אבל לא רק זה、למשל סקיצה מטיול、גם אם נגמר הזמן וזה נשאר לא גמור、בכל פעם שאני מסתכל על זה, אפילו האירועים שלפניו ואחריו צצים בזכרוני.、זה גם כמו ליצור קופסת קסמים משלך.。אני בטוח שגם בכל פעם שאתה פותח את המכסה הזה、אני בטוח שנהנית בסתר ממשהו שיותר מפצה על שאר חוסר שביעות הרצון שלך.。
סקיצות כאלה (לא מוגבל לאלו שצולמו תוך כדי נסיעה)、אתה לא מרגיש שזה קצת בזבוז להחזיק אותו רק בקופסה? אוּלַי、אולי המערכונים האלה רוצים לצאת לעתים קרובות יותר.。
השאר את הסקיצה כפי שהיא、סביר להניח שכבר חווית ניסיון לצייר מחדש משהו חדש וגדול יותר.。ואני אמרתי, ``אני מניח שזה חייב להיות באתר אחרי הכל.''、יכול להיות שפשוט גלגלת אותו ודחפת אותו לאנשהו.。במובן מסוים, זה טבעי.。
בתמונה/סקיצות אחת、כל יצירה חדורה בדמיון של ציור.。"שימוש חוזר" אותו דמיון הוא、הציור עצמו "דוחה"。הציור מבקש ממך "להפוך אותו לעצמך".。אתה חייב להגיב לזה。איך אני יכול להגיב?、זה קצת לחץ, לא?。
תן לי לתת לך רמז。① אל תשנה את המוטיב (נושא) ② תסתכל שוב בתוך "קופסת הקסמים"。אני בטוח שתמצא משהו חשוב. ③ אל תסתכל על זה כאובייקט.、לדוגמה, נסה להביע את זה ב"צבע".。כשאתה משרטט, אתה לרוב רואה רק דברים.。העניין הוא עדיין גולם。מחובר למשהו בזיכרון שלך、בפעם הראשונה זה הופך לדמיון.。נוצות צומחות、אתה תוכל לעוף.。קופסת הקסמים היא גם ``קופסת פלאים''.。