
מתוכנן להתקיים בשנה הבאה、השתתפות באירועי אמנות הקשורים לממשלה。ככל שזה מתקדם、הרגשות שלי שוקעים בהדרגה.。זה דומה לאמנות, אבל אני עושה עבודה אחרת、אני לא יכול להיפטר מאי הנוחות。אני אחד הצדדים המעורבים אז אני אתן את דעותיי יותר ויותר.、למה לא לשנות את זה למה שאתה חושב? נראה שזה טיעון סביר שניתן להבין בכל מצב、המציאות שונה。
ראשית、אם זה לא מעניין, עצור、אין מושג את זה。אם יש לך אפילו מפגש אחד, תצטרך ללכת לקו הסיום.。כנראה שזה מה שהממשלה עושה。המטרה והתקציב כמעט הוחלטו לפני הפגישה.、גם אנשי הצוות מוחלטים、אני אחליט גם על הקורס עד לאותה נקודה。ואז אני אתקשר לאמנים、לעיתים, דעות האמנים נדחות על רוח。אז、מה שנדרש באופן מציאותי אינו דעה על הכיוון עצמו (אבל זה בסדר אם יש כזה).、במקרה כזה, לא תוכל להשתתף.、אני כמעט מוגבל לדעות טכניות כאדם מנוסה.。
כמובן שהרצון להפוך את האירוע להצלחה הוא לכלול את הממשלה.、לכולם。למה אנשים לומדים、למי? מה יהפוך את זה להצלחה? הזמן הקדיש לדיון בחלק הבסיסי ביותר (לפני החלטות תכנון)。אחרי זה מעט מדי。זה נשאר דו משמעי、לוח זמנים נוצר באופן ניהולי מאוד (חומרים מודפסים מוכנסים פיזית)、הולכים לשיקולים טכניים。מאותו שלב נדרשים אמנים להשתתף.、החדשנות של רעיונות、ייחודי、חוויות ודברים אחרים הם בעלי משמעות רק כבשר בשר של אותו חלק。זה רוב אי הנוחות。
אבל、מצד שני, אירועי אמנות ואירועים אחרים הם חלק מתוכנת שירותי ניהול.、市民生活に不可欠な部分をしっかりこなすことが最優先なのは当然だ。予算も人員も時間も限られているのも当然だ。作家の側も忙しい。中途半端な違和感は誰もが持っているが、それを持って行く先がない。
全員が善意で動く。参加している仲間をお互いに気遣う。そして次第に本質から遠ざかり、自己満足のこじんまりしたイベントになる。善意も努力も大部分は無駄になる。これまで私自身が何度か経験したパターンなのに、どうしてまた参加してしまったのだろう。היית בטוח שאתה יכול להציע הצעות מוצקות? "מעט מדי זמן בילוי בדיון בחלקים הבסיסיים ביותר"、זה היה לא אחר מאשר ההשתקפות שלי。2016/9/18