קיבלתי מעטפה מאחי הצעיר שנמצא בבית.。אה、המסמך לדוגמה נוצר.、הסתכלתי כלאחר יד בחזית וראיתי שהנמען רשום עליו את שמו של בני.。מה זה?
גלויה צורפה יחד עם מכתב פשוט מאחי.、מה שהוא הראה לי זה、כתבתי את זה כשהבן שלי היה בכיתה ד' בבית הספר היסודי.、עשר שנים מאוחר יותר、זו הייתה גלויה שהופנתה אליי כשהייתי בת 20.。אמרו לי לרשום כתובת תקפה גם אחרי 10 שנים.、רשמתי את הכתובת של ההורים שלי.。באופן אישי, אני בטוח שאעבור (דווקא)、גם הרצון לעשות זאת) ניכר שם.。
אפילו אחי הצעיר נראה המום.、נראה שלא רק אנחנו, אלא גם האדם עצמו שכח מזה לגמרי.。על הגלויה הודפסה תמונה כששלושתנו נסענו לנאסו.。צלם את התמונה בעצמך באמצעות חצובה、בבית הספר הוא כתב על גלויות שהדפיס בעצמו באמצעות מחשב.。
עשר שנים זה קצר。מנקודת מבטם של ההורים שלנו、ילדים גדלים רק פיזית, אבל נראה שהקרביים שלהם לא גדלים בכלל.。אבל הילד היה בן 10 כשכתב את זה.。עתיד באורך זהה לחיים שלך עד לאותה נקודה וכו'.、זה חייב להיות רחוק, רחוק。זה נכון אפילו לאור הזיכרונות שלי.。
בסוף הגלויה כתוב "אבא".、מעניין מה שלום אמא שלך?。אני מקווה שהוא לא מת''.。לילדים、ההורים חשובים יותר מהמדינה、קרוב יותר מהחברה、הוא אדם שאין לו תחליף שמגן עליי באמצעות הדם שלי.。בלעדיו, לא נוכל לבנות חלומות לעתיד.。חוסר המזל של ההורים、מַזָל רַע、חוסר יכולת מטילה צל על עתידו של הילד.。לְרֶגַע、איזה סוג של מטריה עליי לשאת?、חיפשתי את לבי כדי לראות איזה סוג צל הוא מטיל.。
הילדים שאיבדו את הוריהם ברעידת האדמה הגדולה במזרח יפן איבדו אפילו את הצל הזה.、אני חושב שוב。מה המשמעות של "אני מקווה שאני לא מת"?、זה גם מראה שילדים מרגישים את המציאות הזו בליבם.。בעוד עשר שנים, אולי אתה מרגיש חוסר מזל וחושב, ``הלוואי שאבי היה אדם הגון יותר מבחינה חברתית''.。
ילדים לא יכולים לבחור את הוריהם。לכן ילדים עצמם צריכים אידיאלים.。אני לא אוהב ילדים שמכבדים את ההורים שלהם (הם לא מכבדים אותם לפני זה)。(מנקודת מבט של ילד) כל עוד ההורים מספקים אוכל וכסף, זה מספיק.。שימוש בהורים כאבן דרך、אם אתה יכול ליצור עולם משלך, זה בסדר.。אני חושב להשאיר לעצמי קפסולת זמן בעוד 10 שנים מהיום.。 2012/1/28
