אתה לא יכול לתפוס דגים עם זה

צבעי מים "בייביסיטר".

זה הפך לתמונה מסתורית.。בצורה רעה。במקור, המקום הזה היה סצנה קצת לא מציאותית (זה היה בעצם איפשהו בטוקיו), אבל זו הייתה סצנה מסתורית.、גם אם ניסיתי להקל על ההבנה על ידי הוספת קצת היגיון לזה,、האווירה החשדנית לא נעלמה (כמובן שזה בסדר שיש אווירה חשודה בעצמה)。

אדם המצייר ציור חייב להבין את כל המוטיבים לפני הציור.、אני לא מנסה להגיד משהו שלא סביר שיקרה, אבל、אל תהיה כל כך מבולבל。מה שאני לא מבין、כי אני מצייר בלי להבין、זה מועבר גם לצופה.。

ממש מאחור、ילד עומד לבד。זה הטבור בתמונה הזו?。הֶרכֵּב、להיות במיקוד הפרספקטיבי של המסך。קדמי שמאל、עם השניים מימין、קו הראייה של הצופה מזגזג (צריך) להוביל לטבור הזה.。עם המנגנון הזה、אני בטוח שהרבה אנשים ירצו לראות את הפנים של הילד הזה.。נוסחת החישוב הייתה טובה, אבל、כל אלמנט הוא מעורפל。אתה לא יכול לתפוס דגים עם זה。

אפרסמון כחול

אפרסמונים הם לעתים קרובות נושא לציורים.。אומנויות ואומנות לתלמידי בית ספר יסודי וחטיבות ביניים、משיעורי אמנות ועד הפקות של ציירים חובבים、עם ציוד אמנות זמין בקלות、יתרה מכך, הוא מגיע עם הבונוס הנוסף של היכולת לסיים אותו באכילתו.。

למה אנשים לומדים、מה שכולם מציירים、זה גם שזה נפוץ מדי.。לא משנה כמה טוב אתה מצייר、לזה לבד אין השפעה。ציירים מפורסמים נמנעו מאפרסמונים שנראו טעימים ובשלים.、העזתי לצייר אפרסמון ירוק。"האפרסמון הירוק" של הצייר היפני קוקי קובאיאשי הוא אחת מיצירות המופת הללו.。

אלה שמסתכלים מקרוב על אפרסמונים ירוקים、אני לא חושב שיש הרבה אנשים מלבד חקלאי אפרסמון ואנשים שמגדלים אותם כצמחי גינה למשפחותיהם.。עבור הציבור הרחב、אפרסמון הם מוצרים הנמכרים בסופרמרקטים.、ציירים להיפך、אין לי עניין באפרסמונים שהפכו (או הפכו) למוצרים מסחריים כנושא.、עדיין לא נגע、זה נכון במיוחד עבור "אפרסמונים כחולים", שאין להם ערך מסחרי.、גיליתי את ניחוח האמנות הנאיבית.。
מִצַד שֵׁנִי、"גלידה" "טמפורה" וכו'.、"מוצרים" מעובדים בידי אדם、הצעירים של היום, במקום זאת, רואים בזה "נושא חדש".。לא כאמנות מסחרית、כאמנות טהורה。כשראיתי לראשונה עבודה עם תמונות של ``בנטו'' ו``ראמן'' מצוירים על כל המסך, הייתי בהלם ותהיתי, ``האם אני באמת רוצה לצייר משהו כזה?''、עכשיו אפילו זה מתחיל להרגיש כמו קלאסיקה.。

עכשיו, מה יקרה ל"אפרסמון ירוק" כנושא בעתיד?。האם בסופו של דבר הוא יפסיק להיות מצוייר כנושא מסורתי?。"הניחוח הנאיבי" שחשו ציירי העבר、אני עדיין מרגישה קצת...。

מתערוכת הסולו של יאסו אישימארו

יאסו אישימארו ​​מקום תערוכות סולו - גלריה נאטסוקה (קיובאשי, טוקיו)。18עד היום)
חלק מהעבודה

הלכתי לתערוכת הסולו של יאסו אישימארו.。יצאתי לחשוב שזה מגניב, אבל、האם זה נובע מטייפון מס '23?、זה היה חם ולח באופן מפתיע。האם מר ישמארו עדיין זהה? נראה שהיית מצליח והיה לך כוח פיזי טוב.。כמו תמיד、הסיבה לכך היא שהאנרגיה הנובעת מהיצירות המוצגות、בהשוואה לפעם האחרונה, זה בכלל לא נחלש.。

כרגיל, עבודות גדולות עמדו בשורות.、אם כי זה אולי נראה כמו משימה פשוטה במבט ראשון,、よく見ると実に繊細で、אני יכול לראות שאתה מבלה הרבה זמן。

המוטיבציה ליצירה、מלחמת העולם השנייה、קיומה של אוטושימה, שהיה בסיס לנשק ההתקפה המיוחד של הצבא היפני "טורפדו אנושי - קייטן"、נאמר שהוא קשור עמוק לתקופת הצמיחה שלו.。אבל、הצופה לא צריך לדעת זאת.。פשוט תהיה כנה לגבי העבודה。

מה שאני מרגיש מהעבודה הוא "צלקות"。לא דימוי של כאב、הצלקת שם。אני לא מעז לחשוף את זה או להראות את זה.、אני לא מנסה להסתיר את זה、תסתכל על הצלקות שם。ללא תשלום、כמו כן, נסו להזדהות עם הפצע עצמו, לא סתם אלא עמוק.。גישה של סופר כזה、הרגישו את המבט。