קָטֵגוֹרִיָה: גלריה

ישנם דברים שונים שהצופים מחפשים בתמונה.。יש אנשים שאומרים שהם אוהבים משהו שנראה בדיוק כמו התמונה.、יש אנשים שאומרים שהם לא נתקעים אם זה נראה כמו התמונה.。אחרים לא צריכים טופס מלכתחילה.、הם אומרים שזה אפילו לא צריך צבע。תצוגה בפועל של בד、יש גם אמנים שאומרים "עובד" רק על ידי יצירת שריטות וכתמים.。אני מבין、בהחלט זה נכון גם。אם הצופה "עוקב" שם משהו。

מעולם לא חשבתי שכשאני ילד。מעולם לא חשבתי לצייר משהו בדיוק כמו הדבר האמיתי.、``אני רוצה להיות מסוגל לראות מה יש לי בראש בעיניים שלי''、אין ספק שאיחלתי לזה מאוד。

בזמנים כאלה、מבוגר עושה רעש。"נסה לצייר את זה."。כי לאף מבוגר לא היה שום דמיון.、אוהב את התמונה、במילים אחרות, לא הייתה שיטה משכנעת יותר מאשר לצייר אותה בצורה מציאותית.。אני ילד, אז לא חשבתי על זה בהיגיון.、ידעתי את זה אינטואיטיבית。
זהו、ציירתי דברים שונים。מבוגרים היו משועשעים במיוחד כשציירו שטרות.。כי השטרות הם באיכות גבוהה、זה היה שווה את האתגר גם בצד הציור.。מיומנויות התבוננות נדרשות כדי לצייר בדיוק כמוהם.。וגם זה לא מהצד של הציור.、עומד בצד הצופה。אפילו כשאני מתבגר, הדרישות (חסרות הדמיון) האלה לא נגמרות לעולם.、לכן, גם כעת, איננו יכולים להרשות לעצמנו לזנוח את הריאליזם המספיק כדי לענות על הדרישה הזו.。

אנשים רבים נהנים מהתחושה התלת מימדית。אני לא ממש מבין למה。אוּלַי、זו בטח הרגשה מוזרה לראות משהו תלת מימדי למרות שהוא שטוח.。מהצד של הציור、זה לא שאני יוצר אפקט תלת מימדי או משהו.。פָּשׁוּט、אם נכניס את הנתונים של מה שאנו רואים לפונקציה אמנותית מסוימת,、זה פשוט קורה ככה。יצירתיות היא、כל דבר מלבד הפונקציה הזו、זה מה שאני חושב כשאני מצייר את זה。

לראשונה מזה זמן מה, הטמפרטורה המקסימלית תרד מתחת ל-30 מעלות.、זה קצת רחוק、אין הרבה מרחק ללכת、הלכתי למוזיאון Saitama לאמנות מודרנית (Saitama Kinbi) בקיטה אוראווה.。

אם תצא החוצה、משהו שוכב שם。הנושא של תערוכת אוסף MOMA של Chikomi Saitama היה ככל הנראה "נסיעות".。התמונה למעלה היא סקיצה של צייר מייג'י קוראטה האקויו בזמן שנסע.。קָטָן、זה ספר סקיצות בגודל של גלויה שונתה.、רזה יותר、הוא מצויר על נייר גס כמו ספר קרוקיס.。הוא מצויר בצורה כל כך מסודרת שאפשר לקרוא לו יצירה שלמה בפני עצמה.。לא רק ציירים、מדוע כל האמנים נאמנים כל כך לעבודתם?。ראשית、זה נגע בי。

נראה שהתמונה למטה היא מאוסף מהשנים האחרונות.。המדור "לראות נוף ריק" של יוקרי בוניה。כך זה נראה כמכלול、具体的に何が描いてあるのかはよく分からない。よくわからないのに、なぜか非常に具体的なものばかり描いてあるように見える。直線はきちっと（もしかしたら烏口かなにかで？）製図のように、というより製図されている（紙がケント紙だったかどうかまでは確かめそこなった）。
　さらに見ると、それぞれ思いつくままに（多分そうだろうけれど）描いてあるはずなのに、フリーハンドがただのフリーハンドではない。時には雲形定規か何かを使ったようで、いい加減な線というものがない。線の太さもあえてできるだけ均一にしているようだ。
　わたしたちが普通に見る都市の風景は、見た目には一見雑然とはしているけれど、そこに見える建築や道路、橋などの構造物、さらにそこを走る車や電車や広告看板でさえ、それぞれきちんと計画・設計されたものばかりでできている（はずである）。それらのすべてが、その過程で一度は製図されなかったものなど実は一つもなかったことに思い至る。そんな「計画づくめの風景の現実（の風景）」を見ているような気がする。

あえて見たいと思わせるものなど一つも描かずに、確かにこれは現代の風景を見せられているんだなあ、と感じさせる。（入場料200円は安いよ。たしか12月中旬までやってる）