מחבר: Takashi

הבלוג האישי של טקאשי。לא רק על ציורים、על מה אני חושב כל יום、מה אתה מרגיש、אני כותב כל מה שעולה לי בראש。הבלוג הזה הוא דור שלישי。מההתחלה עברו למעלה מ-20 שנה.。 2023מה-1 בינואר、לעת עתה, החלטתי לכתוב רק בימים אי-זוגיים.。אני הולך לחשוב על הכיוון העתידי שלי ודברים אחרים חלק אחר חלק.。

הוקוסאי לקאטסושיקה ו Jakuchu איטו

תערוכת "גנאלוגיה של הפנטזיה" מתקיימת במוזיאון המטרופוליטן של טוקיו לאמנות。לא ראיתי את זה עדיין、זו תערוכה שבהחלט הייתי רוצה ללכת אליה.。כשהייתי סטודנט (לפני יותר מ-44 שנים)。לקרוא בספר、מאז זה לא עזב פינה במוח שלי.、"גנאלוגיית הפנטזיות" של צוג'י נובו כתיאוריה של ציור。זה אחד הספרים היקרים שלי、תערוכה זו היא "הדמיה" של ספר זה.。לספר יש תדמית חזקה יותר, אבל、אין סיבה לא לראות את זה。

שנה שעברה (שנה שלפני כן?)、הייתה תערוכת Jakuchu、הפך ללהיט גדול、לא יכולתי לראות את זה בגלל התור הארוך.。שמעתי שבחים מאנשים שהלכו לראות את זה.、תוך כדי מראה לי את הקטלוג、הבנתי שוב שג'קוצ'ו לא כל כך גדול.。פופולריות היא דימוי כוזב שנוצר על ידי התקשורת.。

אחרי שאמרתי את זה, אני לא מבקר של Jakuchu.、אחד המעריצים。מכיוון שהרבה אנשים לא ידעו את השם、אני אומר, "זה ג'קוצ'ו."、הייתה תמונה שאהבתי。"להקת תרנגולות"。לג'קוצ'ו אין ציורים אחרים.。עם זאת, היה "בום ג'קוצ'ו" שהוזכר קודם לכן.、יש אשליה (זמנית בקרב מעריצים) שג'קוצ'ו מייצג את הציור היפני.。גם אני אוהב את Jakuchu、אני לא חושב שהייתי משווה את זה להוקוסאי.。סליחה על הפנאטים של Jakuchu、"זה ברמה אחרת."。אֲבָל、זה בסדר להיות שונה。זה לא אומר בהכרח שזה משפיל את ג'קוצ'ו.、מי שלא יכול להבין את הסיבה מאחורי Jakuchu צריך להפסיק לקרוא לעצמם ``מעריצי Jakuchu''.。

אני גם מצפה לסוגה שוהאקו.。הוא במובן מסוים、התעלה על הוקוסאי כ"סופר בינלאומי"。לראות את הגאונות שלהם、באותו הזמן שאנו חווים את המדהימה שאנו האנשים הרציניים לא יכולים לחקות,、אני חושב שזה הזמן שבו אנחנו יכולים להרגיש את השמחה לראות מה אנשים ``בדיוק כמונו'' עשו.、מה שאני מצפה לו。

לא לבוא מחר

「かもめ」（エスキース）

　先月末、3ヶ月ごとの腰の定期受診をした。痛みもなく、かなり順調に来ていた腰の調子がだんだん下降気味になって来ていたので、そのことを医師に告げると、「筋トレの質を上げる」よう指示された。確かにちょっとサボり気味だった。その日から「質」を意識しつつ、回数も増やすことにした。

　具体的には、一回ごとに筋肉に手を当て、ちゃんと力が入っているかを確認、持続時間もきちんとカウントする、程度のことだが時間は倍以上かかることになった。忙しいふりをして適当にごまかしていたところをキチンとする、それを（今までより）心がけた。今夜、たまたまラジオで近畿大学准教授・谷本道哉氏の「筋肉は裏切らない」を聞いた。「そうなんだー」。

　明日から自分も筋肉体操やろう。「そう思った人に明日は来ません」と彼は番組の最後に言った。–そうなんだ。すぐやるか、明日やるかが「心の老化の差」と直感した。כילד、思いついたこと、やりたいことを明日まで待てなかったではないか。いつの間にか「無理しない」つもりが体だけでなく「心」まで怠けさせてしまっている。動物や植物など自然の生き物ががなぜ私を惹きつけるのか、その理由にも思い至った。

Innojo

大相撲初場所。הַיוֹם、モンゴル出身の関脇・逸ノ城が負け越した。今場所も、横綱稀勢の里には当然のように圧勝し、二人の大関にも毎場所堂々と勝っているのに、זהו。初入幕の場所でいきなり優勝争いまでし、その後はトントン拍子で関脇まで一気に進んだ。横綱はともかく、間違いなくすぐ大関にはなると、相撲ファンの誰もが疑わなかった逸材である。

身長もあるし、体重は220kgと体格においては誰にも引けをとらない。体格の割には相撲も器用で、上手い。רַק、何故か自分と同等以下の力士との対戦の時に、とてつもなくノロい感じがする。テレビは持たないからラジオで聴くだけだが、実況アナは見えるように話せるので、イメージを描くのに何の支障もないのだが、逸ノ城の動きだけはどうにも見ないと想像できない。ラジオだけだと、 動物園の鎖に繋がれた象のように、ボケーッと突っ立っているだけのようにしか想像できないのだ。これだけ強い力士に、そんなことあるだろうか。

不思議。逸ノ城は何を考えているのだろう。大関、横綱を倒した時のインタビューを聞く限り、結構理知的な受け応え。少なくともボケてはいない。

זה נכון、大阪なおみの全豪オープンテニス。優勝して欲しい。לֹא、するだろう。彼女には才能がある。けれど逸ノ城にも同じように才能があるのに、負ける。なおみが勝てて、逸ノ城は負ける。それは何故なのか、そこに何があるのか。興味がある。