מחבר: Takashi

אם כבר מדברים על השנה החדשה, "אביב"。אם כבר מדברים על אביב, ``פריחת הדובדבן''。נסה את פריחת הדובדבן

אני ביוטיוב。אני גם בטוויטר、אני גם כותב בלוג כזה。אז、(אני) מכיר את SNS、יש אנשים שחושבים שהם טובים במחשבים、יכול להיות שיש כמה בפנים。אם、אם אתה חושב כך、זה מביך מדי。
לְדוּגמָה、למרות שאני ביוטיוב、אני מכיר רק דרך אחת לשפר את עצמי。כיצד לנהל את הערוץ שלך、איזה סוג של כושר המצאה ניסית?、לאיזה כיוון אתה הולך?、זה כאילו אין לי מושג מה קורה。לְפִי שָׁעָה、מה אפשר להעלות、זה מרגיש לי כל כך מוזר、ידע וניסיון (למרות שעברו שנתיים)、אולי אין לי מספיק יכולת בכלל.。

אני שונא מחשבים。אני אפילו לא חושב שאני רוצה לעשות את זה אם אני יכול לצאת מזה.。אבל、אני לא יכול לעשות כלום בלי מחשב、אלא、בזכות המחשב、איכשהו אני יכול לשרוד בחברה הזו、זה לא מוגזם לומר。אֲבָל、אני שונא את מה שאני שונא。כנראה בגלל שסוג כזה של פסיכולוגיה עובד、זה רעיון די חדש、רַך、עבור אפליקציות וכו'.、אני לא יכול להתאפק בקלות。常に後ろ向きで、追い詰められて、仕方なく始めるというのが実情である。

אבל、パソコンをまったく使わなくなるという選択肢は、あり得ない。パソコンは極めて有用な道具であるだけでなく、単なる道具を越えた、自分を開く（開発する、זה גם מחליף משחק שיכול、כך נאמר、גם אני חושב כך。אדם שאיבד גפה תחתונה、סוף סוף קיבלתי את כיסא הגלגלים、אני חושב שזה אותו דבר כמו אי יכולת לשחרר את כלי התחבורה הזה.。זה יותר מסתם כלי תחבורה、כי לאותו אדם צריך להיות הכוח לשנות את העולם (אולי הדוגמה הזו לא הולמת?)。
באותה שעה、גם העלות של הפסד כסף עקב מחשבים לא קטנה.。כתבתי "תפתח את עצמך"、מצד שני, התחלתי להרגיש הרבה יותר קטן.。כל יום、הימים שבהם אני לא מקללת את עצמי וחושבת: "אני לא יכול לעשות את זה?"、בעצם אפילו לא יום。כל יום כל יום、להיות מודע לחוסר היכולת של האדם עצמו。ההערכה העצמית שלי היא אפילו לא עשירית ממה שהיה פעם.。בקצרה、לפני שידעתי על מחשבים、"אני לא שמח."。קָשׁוּר、הזמן שנותר לי בחיי הולך ומתמעט、ソフトやアプリの操作法習得などに奪われる時間の大きさにも、我慢ならないものがある。

על כל פנים、コンピューターを使っているのは自分であり、もっと使えるようになれば、もっと自分の世界が広がるだろうという、期待感はゼロではない（萎んだり、膨らんだり、だ）。לא משנה כמה בינה מלאכותית מתפתחת,、גם אם העולם נשלט על ידו (אם הדברים יישארו כפי שהם)、זה יקרה במוקדם או במאוחר)、אין סיכוי שזה יחליף אותי.、אני חושב ש。
　AIは、(כלומר、"מסק" המבוסס על נתונים וסטטיסטיקות (לא משנה כמה רגשי זה נראה)、כביכול, זה פשוט "במסגרת הציפיות"。אני בשר ודם、חיי היומיום = "לא צפוי" (בדיוק באותו יום)、(במובן שלעולם לא יהיה זמן שוב)、עבורי (אני בעצמי) הן "עובדות" בעצמן.。למרות שיש לו גם את החולשה הכואבת של "הזדקנות"、מה שאתה יכול "להרגיש" זה העצבים、כל עוד זה גוף חי עם תאים,。חיבור "להרגיש" ו"לשחרר ולהביע את עצמך"。באותה תקופה、כנראה שלא תמצא כלי טוב יותר ממחשב.。זהו、זו הסיבה שאני לא מוותר על המחשב שלי (בינתיים)。