כבר ציינתי שתערוכת השחפים הכחולה ותערוכת הציור החלה יום לפני אתמול.。הסקיצה הזו הייתה יום קודם。כי מזג האוויר היה טוב、הלכתי לטיול צפייה של פריחת דובדבן סמוך לאופניים כדי לשנות את מצב הרוח שלי.。זה תמיד מדווח על NHK בכל שנה.、זה מה שמכונה "נקודת פריחת דובדבן מפורסמת".、זה גרם לפקקים להיות חמורים、אם זה לא קרוב אז לא הייתי טורח ללכת。
אני כל שנה、אני מכסה את זה בתקופה זו של השנה。נמאס לי לראות פריחת דובדבן ומקומות אחרים、"משרטט אנשים שבאים לראות את פריחת הדובדבן."。זרים השנה、במיוחד נשמעו שפות סיניות בכל מקום.。אני יכול לשמוע את השיחה、זה אומר "לא מטייל סולו."。מסתכל על זה、יש הרבה ילדים (כמו תינוקות שעדיין לא יכולים ללכת)。נראה שמישהו שנראה שהוא הורה לזוג צעיר יצטרף.。
לא רק שמדובר בתחושה "סיור מראוי" כאילו זה היה רק לפני תקופה、איכשהו זה מפטיר תחושה של "לחיות ביפן"。והורים מעבר לים、האם זה שילוב של מכרים?。יפן לא עולה כסף בבטחה、המחירים זולים יותר מחו"ל, כך שקל יותר למשוך אנשים.、אני מתאר לעצמי את זה。זוגות יפנים נושאים גם אטריות יאקיסובה ופריטים אחרים ביד אחת、מדי פעם הסתכלתי על פריחת הדובדבן כאילו נזכרתי בזה.。האם זה טוב שאנחנו במקומות שהופיעו בטלוויזיה - הצלחנו לשתף אותו?。בהשוואה לעושרם של מטיילים בחו"ל、הרגשתי שזה קריר。
