12העליתי סרטון בפעם הראשונה מזה זמן מה。אם יש לך זמן、הייתי רוצה שתעיף מבט。עברו 8 ימים מאז שכתבתי בלוג בפעם האחרונה.。כתבתי גם מאמרים、זה לא שגם אני לא הרגשתי טוב.、תעלה את זה、פשוט לא התחשק לי לקרוא אותו בכלל.。
כנראה ליפנים רבים (כ-90%?) יש את זה.、אני חושב שיש לי גם מקרה קל מאוד של דיכאון.。אני מניח שזה מופיע לפעמים。אָז、אין טעם לעשות כלום、אני מרגיש כמו、בא לי לזרוק דברים לא גמורים.。מִצַד שֵׁנִי、"אור" פירושו、להאזין למוזיקה טובה、כשאני רואה תמונה טובה、מיד הרגשתי אנרגיה ואמרתי, ``בוא נלך עוד קצת''.。ואז אני חושב שאפסיק.。
כל השנה שעברה、נסוגתי מרוב המקומות שבהם הוצגה עבודתי.。מסתכלים על התמונה הגדולה、נראה שאני נופל יותר ויותר מאחורי "החברה"。לצאת אל החברה、חייב להיות מעורב בחברה、העולם נברא בצורה כזו שקשה לשרוד.、אני רוצה להיות לבד אם אפשר、יש לי את האישיות הזו מילדות.、נראה שלא הרבה השתנה。אוּלָם,、לגדל שדה לבד、אין לי את הידע או היכולת לתפוס דגים ולהיות עצמאי.、זו רק משאלה、אני באמת לא יכול לחיות לבד。
יש כרגע חוג ציור.、זו נקודת המגע עם החברה.。לא לצייר、לעתים רחוקות יש לי קשר עם אנשים שאני לא מעוניין בהם.。עם החברה、מעולם לא עשיתי שום מאמץ להרחיב את אנשי הקשר שלי מחוץ לציור (לא הייתי אקטיבי אפילו בציור).。במובן הזה、אני "לא מתאים" חברתי、אני ממקם את עצמי。אני לא חושב שזה "לא מתאים".、אני מניח שאני מהסוג שלא יכול להתחבר טוב (אני אפילו לא אוהב את המילה "קשר")。
אני לא שונא בני אדם בשום אופן, אבל、אני לא אוהב להתרועע。מה שאני אוהב בפאברה ובסיטון זה、אולי זה בגלל שיש דברים כאלה.。למה אנשים לומדים、אני חושב שמספר האנשים האלה הולך וגדל ביפן.。במילים אחרות、מצד שני, תוך כדי חיפוש קשרים עם אנשים דרך SNS וכו'.、מצד שני, כל אחד רוצה להיות לבד.。בדילמה הזאת、לכולם יש "דיכאון קל"。במילים אחרות、אני אומר שאנשים כמוני הם די נורמליים.。