חוֹדֶשׁ: ינואר 2023

"קוספה" זה כבר "יפנית"。לא עובד בשום מקום מחוץ ליפן、וזה גם נפוץ בתקשורת.、אפשר לקרוא לזה רק יפני "טהור".。אוי יקירי、לא אכפת לי מזה、במילים אחרות, "דגש על יעילות"。

נראה שמספר האנשים שצופים ביוטיוב ב"מהירות כפולה" גדל במהירות לאחרונה.。לא רק יוטיוב、גם חדשות、איזה מחקר、עד לחינוך。נכון שלחדשות וכו' יש ערך נמוך לשעה.、לפעמים אני אפילו חושב שעדיף ללכת במהירות של פי 4, שלא לדבר על מהירות פי 2.。מבחינת לימודים, השכלה ורכישת ידע,、אם אתה יכול לעשות את זה במהירות כפולה、אולי אין דבר יותר טוב מזה。

רַק、לדעת משהו ולהיות מסוגל לחוות אותו הם שני דברים שונים לחלוטין.。בין אם זה תה או אלכוהול、אל תסביר את המותג או משהו בפירוט רב מדי.、לפעמים זה מפריע לטעם.。אני אוהב רק מותג אחד של קפה、למי שנהנה מהזמן שלהם ביסודיות、האם זה מקורם של מותגים אחרים?、זה לא משנה אם זה טרנד、אני לא יודע אם אנשים שיש להם ידע על קפה יכולים ליהנות ממנו יותר.。לימודים וחינוך עוסקים בהרחבת תפיסת העולם שלך.、זה נועד להעמיק、זה צריך להיות (או היה) דבר אחר לקבל על כך שבחים.。אבל、עד שתצליחו להבין את הטעם、הרי זה לוקח זמן וכסף (גם אם זה לא הרבה כסף).。
אֲבָל、נראה שמתבלבלים בין השכלה לידע.、אדם משכיל = בעל ידע = אינטלקטואל = טוב! נראה שהמספר הולך וגדל (!)。אם לזה אתה מתכוון、אני חושב שאני יכול להבין את החשיבות של רכישת ידע במהירות כפולה.。רוב、אנשים משכילים הם לרוב גם בעלי ידע.、למרות שאי אפשר לומר שזה ``בלבול'' באופן כללי.。

גם אם אגיד "תוכלו להבין הכל על אמנות ב-15 דקות", אף אחד לא יאמין לכם.、בואו נצמצם את זה קצת ונאמר: "תוכלו להבין הכל על ג'אז ב-15 דקות".、(מי שלומד היטב בג'אז כנראה לא יופתע מזה, אבל למי כמוני שאין לו רקע במוזיקה, זה לא בהכרח גורם להם לרצות להעיף מבט.)。"קוספה" בזמן ובכסף、לפעמים מאות、זה בגלל שאני מרגיש שזה יהיה כמה אלפיות השנייה.。
הסרטון שלי ביוטיוב "כיצד להשתמש בטושים"。"8 דקות 17 שניות"、אם אתה יכול לצייר כל דבר עם טוש, זה חסכוני! אֲבָל、אם היו יכולים לצייר ככה, כל הציירים היו יוצאים מזמן מזמן.。כהערה צדדית、בסרטון אני מסביר איך להשתמש בו (בדרך שלי).、אני לא אומר שכל אחד יכול לצייר באותו אופן רק על ידי התבוננות בו.。

今日は全国で多くの国公立大学の入学試験、第1日目が行われる。受験生にはぜひ、日ごろの勉強の成果を存分に発揮してほしいと心から思う。もうだいぶ前になるが、我が家でもこの時期、皆があえて“リラックス”を意識するほど緊張していたのを思い出す。

「手が震えてうまく字が書けない」と子どもが言っていたのを忘れることができない。それだけ受験生は緊張している。彼（女）らの人生で、たぶん最大のハードルと感じられているからだと思う。

「どこの大学を出ても、卒業してしまえばあとは本人次第」という人がいる。אבל、少なくとも日本の現実では、どの分野でも最終学歴（出身校）は一生つきまとう（子ども本人だけでなく親のそれも）。ごく最近では履歴書に年齢欄、最終学歴欄がない仕様で募集する会社がポツポツ出てきたようだが、まだほんの一部。子どもたちは敏感だから、マスコミや文科省の云う大学選びとその後の社会との関係の“理想像”など殆ど信用していない。信じるのは彼らの身近な先輩の、ナマの体験談。

これもだいぶ前のことで恐縮だが、「実力で人生を切り開く」を（逆？）テーマにした、アメリカのショートアニメを思い出した。～二人の小学校の同級生。女の子は移民の子で母子家庭。男の子は富豪の〇番目の子。父親は大きな会社の高い地位にある人だ。～～男の子は専門の家庭教師を何人もつけてもらい、有名大学へ無事合格。女の子は母親の体調が思わしくないので、高校を中退して働き出す。～～次に二人が出会うのは（男の子の）結婚式のシーン。そこで新郎（男の子）は宣言する。「僕はずっと自分一人で努力し続けてきた。頑張って不可能なことなんて、ないんです。」来賓も言う、「富豪の息子だからというだけでは、現代では通用しません。ここまでの成果は彼個人の努力以外に何もありません」～～式場からカップルへの、プレゼント用の結婚式ビデオをずっと撮り続けているスタッフが「女の子」です。―直接、大学入試に関係ありませんが、入試を報道する各社のスタッフの多くは“いわゆる”一流大学出身の人ばかりなんだよなーと思いながらニュースを見ていました。――受験生、みんな頑張れ。