חוֹדֶשׁ: נובמבר 2022

"אנחנו חייבים לשנות את דרך החשיבה שלנו".、אני חושב שתמיד הייתי מודע לזה בלי שאף אחד אמר לי.、אולי הגיע הזמן להיפתח שוב ולשנות את צורת החשיבה שלנו.、בימים אלה אני אפילו חושב。למה אנשים לומדים、אם תחשוב על זה קצת יותר לעומק、נסה את זה קודם、ללמוד מהניסיון הזה、נראה שיש רק דרך צנועה。

משהו פשוט כמו "לנסות"、ככל שאתה מתבגר, אתה הופך פחות מסוגל。מניסיון קודם、"אני בטוח שזה ייצא ככה"、הרבה פעמים אומרים שזה מדכא את הרצון להתחיל.。כנראה שכן.、הסיבה הכי גדולה היא שאתה לא צריך "להעז" לעשות את זה.、אני חושב שזה המצב。במילים אחרות、לא מרגיש צורך לקחת סיכונים。

לא משנה בן כמה אני אהיה、אני חייב לעשות את מה שאני אוהב גם אם אין סיבה לכך.、אנחנו נעשה דברים גם אם אנחנו לא אוהבים אותם כשזה יהיה חיוני.。אבל、אם זה משהו שאתה לא צריך לעשות,、אין צורך להיכנס לדברים בעייתיים。צעירים אומרים, מתוך סקרנות, ``אני לא מרגיש שזה נחוץ, אבל אם מישהו אחר עושה את זה, אני אנסה את זה בעצמי''.。יכול להיות שיש הבדל בין השקפה אובייקטיבית לבין השקפה סובייקטיבית.。

כשאני חושב על עצמי、גם אם אנשים אחרים עושים דברים שנראים קלים להפתיע,、זה היה קשה באופן מפתיע למישהו כמוני שלא חווה את זה מעולם.。הטראומות הקטנות האלו לוקחות את ההובלה、הפחד התחיל לבוא קודם.。אבל כשאתה רואה את זה לראשונה、ככל שעובר הזמן, אני מתחיל לראות את הסביבה שלי לאט לאט.、האחיזות והרמזים מתגלים בהדרגה (מתחשק לי)。...לא, זה עגול מדי.。בקצרה、פשוט להיות סקרן כמו אדם צעיר、「それ面白そう」というのを見つけるということなんだろうね。

「もうお金がないよ」と妻に言われるとドキッとする、どころか急に息が苦しくなり、心臓のリズムも乱れ眩暈がする。

そう言われても無いものは無いのだから仕方がない。「困ったね」と、コーヒーをこぼさないようにしながら、とりあえずそそくさとその場を離れるしか選択の余地はない。いったい誰がお金などと言う無粋なものを発明したのか、などと恨んでもはじまらない。

お金という概念の存在しないところで、一人で、魚を釣ったり、適当に畑を作って何か口にしながら好きなことをするのがいいな。そしてある日どこかで倒れたままあの世へ行く―無人島で一人で暮らす、といえばデフォーの「ロビンソンクルーソー漂流記」を思い出すが、漂流する直前までの彼はそこそこの貿易商人で、れっきとした経済合理主義者である。その本をネタにした経済学の研究や本もたくさんある。ドローンでどこにでも商品が届くようになると、狂人になるか深海の底にでも潜る以外、お金というものから逃れるすべはなさそうに思える（水中ドローンというのも急速進化中だから、深海底でも油断はできない）。

「もうお金がないよ」と何度言われても、その恐ろしい響きに慣れることができない。そのたびに息が苦しくなるが、やっぱり現代に生きている以上、慣れてはいけない言葉だとも思う。そのつど心臓を傷めるが、お金のストレスによる眩暈にペースメーカーは無力である。お金という特効薬以外に効く薬も無さそうなのである。

今日（11/20）は曇りの予報に反し、一日前の予報のような雨になった。11月は関東の平野部では穏やかな日が多いが、雨が降るとやはり冬の近さを感じる。

夏の暑さの中では赤い色など見たくもないが、秋も晩秋に近くなると（そういえば立冬をすぎているのだから、もう冬なのだった！）暖かい日の光を感じさせる柿の赤やオレンジ色が恋しくなる。朝はともかく、夕食には食事も鍋や暖かいものが食べたくなる。

בגלל זה、画面の真ん中に赤がどーんと坐るような配置で描いてみた。コリンキーという名の “生で食べられる” というカボチャの仲間で、名前から想像してイタリア野菜だと思っていたが（事実、イタリアやフランス料理の食材としてよく使われるという）、原産地はどうやら南米らしい。南米といってもアンデスとか、高地は寒いらしいからそれはそれで似合うと言えば似合うかもしれない。

一日の長さは24時間で、夏も冬も変わらないのは解っているはずなのに、秋冬は一日がどんどん短くなっていくように感じる。俳句でも「短日」「つるべ落とし」と、日中の時間の短縮を嘆くような気分の季語がある。ちゃんと24時間あることを感じさせるのは「夜長」。これから数か月、長い夜の中で、わたしたちは何を考えるのだろうか。