בשלושת השבועות האחרונים、אני נוסע לעתים קרובות לגינזה。תערוכת יחיד、תערוכה קבוצתית。往復の移動時間がバカにならないので、一度に3つか4つ位は廻らないと、仕事でもないのに毎日銀座通いになってしまう。
התערוכה בגינזה、多少義理絡みでないこともないが、זה לא בזבוז。רק אמנים שהעבודה שלהם גורמת לך לרצות לראות אותה、אולי זה בגלל שיש לי את חוסר הרגישות של לא להרגיש שום מחויבות.、איכשהו זה נותן לי מזכרת של גירוי.。אפילו בטוקיו、אבל אני לא יכול לשמור על הרמה הזו.、銀座ではそれが「普通」。במובן זה, ניתן לומר שגינזה יעילה.。
כשאתה חושב על גינזה, יש לך דימוי של "הונאה".、זה קרה לי מזמן。אֲבָל、新宿などにくらべれば、גינזה תמיד הייתה עיר "פנים אמיתיות" ו"כנות".、לאחרונה אני חושב。לפחות רוב הציירים שיש להם תערוכות יחיד、כולם הרבה יותר ``פנים אמיתיים'' ו``כנים'' ממה שאתה יכול לדמיין.。אלא、אחרת זה לא יחזיק הרבה זמן。
אבל、כל האנשים האלה שהם ציירים、少しネジが緩むか、ずれていて、ורוב האנשים לא מבינים את זה、עד שיבינו דברים כאלה、どこか別次元の世界のように感じる人もいるかも知れない。確かに街全体が少しばかりネジがずれた街かも知れない、אֲבָל、הפער הזה חייב להיות הפער לעולם חדש.。
