אי מבודד בעיר

טוש "ללא כותרת".

מדי פעם אנו שומעים בחדשות את המילים "אנשים שאינם מסוגלים לפנות לאפליקציות שונות מסמארטפון (או מחשב)" וכו'.。אם אתה מסתכל על זה קצת、שיעור החדירה לסמארטפון הוא 90%、70% מהמחשבים (למשק בית)、2020、משרד הפנים והתקשורת)。אני חושב ששיעור החדירה של סמארטפונים יהיה אפילו גבוה יותר ב-2022.、להחזיק אותו והיכולת להשתמש בו הם דברים שונים לחלוטין.。

לפני כמה ימים, התקשרתי בטלפון עם מישהו בפעם הראשונה מזה עשרות שנים.、הוא אומר שאין לו סמארטפון או מחשב (יש לו טלפון הפוך)。לפעמים אני מרגיש אי נוחות כשאני מקבל הודעות מממשלת המטרופולין של טוקיו.、לרוב, אני לא נתקל בבעיות עם זה.、הוא גם אמר。

"זה לא מספיק、אני לא מרגיש חוסר סיפוק''.。יש כאן ``אי מבודד בעיר''.、הכוחות המנסים לקדם את מדיניות Ubasute。זו מטאפורה、חקלאים יפנים נהגו להשתמש בפרות ובסוסים לעבודה חקלאית.。כמובן, לא כל החקלאים יכולים להחזיק פרות וסוסים.、חקלאים שיכולים להחזיק בו מוגבלים לרמה מסוימת של עושר.。חווה ללא פרות או סוסים、אם מדובר בשטח חקלאי קטן, "זה לא מספיק".、אני לא חושב שהוא הרגיש לא מרוצה.、כנראה היה רוב מוחץ של חקלאים כאלה.。אבל、מה אם חקלאי שנהג להשתמש בבקר או בסוסים יאבד אותם?。רחוק מלהיות לא מספיק או לא מרוצה、להחליף אותו איכשהו、אתה לא רוצה משהו יותר יעיל?、למשל, מושך。

למרות שאנחנו מדברים על העיר, החקלאים היפנים די יהירים.、בקיצור, מדובר ב"הפצת רעיונות"。"לֹא מַסְפִּיק、הרעיון של "לא להרגיש חוסר סיפוק = ספיקה עצמית = לדעת ספיקה = אושר קטן"、במובן מסוים, זה חל גם על יפן המודרנית.、זה נראה כמו רעיון。מִצַד שֵׁנִי、(מנקודת המבט של מי שאין לו) פרות וסוסים עשויים להיחשב מותרות.、זה פקח את עיניי לציוד חדש שנקרא מושך.、יתר על כן, זה יגרה את ההרחבה הבאה של משאיות וכלי רכב אחרים.。ו"אושר קטן" מאבד גם את האמצעים לחבר "אושר קטן"、יותר ויותר, אתה הופך להיות ``אי מבודד'' (לא בודד) של עצמך, ללא מחסור או חוסר שביעות רצון.。ראיתי תמונה כזו。

האדם בטלפון כבר בן למעלה מ-80.。כמובן, יש הרבה אנשים חזקים שהם עדיין בני 80.、סמארטפון、אני מרגיש שלמידת מחשב חדש לגמרי דורשת הרבה סבלנות.。הלוואי שלא הייתי אומר "להתעדכן בזמנים" בכזו קלות.、נשארתי עם כמה רגשות מעורבים.。

ピンクと桃色、ベージュと肌色

ピカソ「ギターと楽譜のある窓辺」

絵を描きながらふと考えた。ピンクと桃色はどう違うのか。絵を描く人ならもちろん、「ピンクはクリムソンレーキ＋ホワイト」「桃色はバーミリオン＋ホワイトだろ？」などというでしょう。למה אנשים לומדים、「同じ色だろ？」と言う人の方が、実は多数派かも知れません。

　「色を使う経験の少ない一般の人には、もしかして同じに感じているのではないか」とふと疑問に思ったわけですが、その時点ですでにわたしは「ピンクと桃色は違う」と宣言する少数派に属すことになります。「同じだろ？」というふうにわたしには見えないのだから仕方ありません。当然その逆もあるわけで、問題はなぜそういう色感の違いが生まれるか、ということになるでしょう。

　わたしの記憶では小学校４，5年生くらいになって、初めて水彩絵の具を使った（それまではずっと鉛筆とクレヨン）。今は学校によって違うが１，2年生ごろから使うらしい。そんな年齢のころ、色の名前をどう呼び、どんなふうに混ぜて描いていたのだろうか。
　色の名前と実際の色を一致させることは、一般的に想像されているより、たぶんずっと難しい。TVやラジオの放送などを聞いていても、「エメラルドグリーンの海」とか「コバルト（ブルー）の空」とか、いかにも「識ってるよ」ふうの実際の色名を出すが、聞いている人がエメラルドグリーンやコバルトブルーを知らなくては価値半減である。
　児童用に「ちゃいろ（「つちいろ」と書いてあるのもある）」とか「はだいろ」など、すでに混色したものを色名としてセットに入れてあるのもある。そういう“おとなの眼から見た「子ども」的命名法”は（専門的にみると）正直、問題だと思うが、かといって「クリムソンレーキ」だの「バーミリオン」などの専門用語を使うのも、それはそれで、問題だろう。そして結局、色の知識と訓練は損なわれる。「美術は知識を得るものではない」からだと思う。

　ともかく、そうやって本当の（？）色と色名に関する初歩的な知識も訓練もないまま社会に出る大人に、「ピンク」と「ももいろ」の区別は想像以上に難しいのかもしれない、と思い直した。そこに「はだいろ」を加えると、ピンクと桃色の区別に輪をかけてこんがらがってきそうなことは容易に想像がつく。「ベージュ」は、どちらかといえばたぶんファッションやインテリア関係の用語で、絵画の中ではほとんど使われてこなかった色名である。少し難しくなるが「シェード」などもそれに近い呼び方だろうと思う。特別な例だろうが、「らくだいろ」というのを見たか聞いたかした記憶がある。一般人が色の名前と色をどのくらい判別できるかは、何気ないようだが案外深く文化の質に関わっているような気もする。

　ところで、このピカソの絵では、いま述べたような色がぜんぶ使われている、可能性がある。「ここはピンクだろ、これはベージュだろ、こっちは桃色」などとぶつぶつ言いながらピカソがこの絵を描いた、とまでは想像しないが。

Good, Better, Best って覚えてる？

「ポインセチアのテーブル」　　水彩 F6

ポインセチアを続けて描いている。描くごとに自分でも、勘どころというか、コツというか、こう描けばこう見えるという効果？が分かってくるので、「じゃあ、こうしたらどうなるかな」という現実的なトライがし易くなった。“持ちのいい”（植物だ）からできること。折れてもこの通りだもの。

描いたあとでアッと思ったことが２つある。

一つは水差しの把手上端部。本体との取り付け部分に影をつけ忘れた。このままでは把手が斜めに付いているように見えてしまう。2つ目は青いリンゴ（に見えるかな？）の入った大鉢。手前側を（リンゴの半分が隠れるくらい）もっと大きくするべきだった。把手の影はあとでもつけられるが、鉢のほうはもう直しようがない。もうちょっと考えるべきだった。

ポインセチアの表現だけにとらわれて、頭が柔軟に働いていなかった。でも大丈夫。これはスケッチだ。仮に作品化するなら、その時に今の反省を活かせばいい。לְפִי שָׁעָה、描いたことが Good. これを自分なりに変形、アレンジできれば Better 。これだ、という表現ができれば Best 。כשהייתי בחטיבת הביניים、英語の比較級表現を勉強しましたよね（たぶん）。こんな時に使えるのかなって・・・。（えっ、違う？どうしよう‥）