אני מאוד עסוק היום。אפילו עכשיו。בגלל זה、אני אגיד את זה מאוד פשוט.。אפילו בסופו של יום, אולי הייתי כותב, "כרגע עורך סרטון של סצנה מושלגת".、、、、כרגיל、4באיחור של ~5 ימים。נראה שכל ישר שסרטון אחד בשבוע הוא המינימום.、2עד השנה,、הצלחתי לעשות את זה רק פעם אחת (אני בטוח) (בוכה)。מה עלי לעשות?。
שתי התמונות למעלה הן מגזרות בעריכה.。גם התמונות לא כל כך עניין.、כל פעם קשה לי עם הקריינות.、אני מנסה להבין את זה איכשהו、✕ (בוכה x 2)。בדו"ח ש、היום זה הסוף。
הציור הראשון של השנה、עריכה ליוטיוב。4ביום חמישי של ה、חשבתי שזה יהיה קל להעלות、העריכה עדיין לא הסתיימה היום。
אם אתה אומר "אני מראה חמדנות"、זה בהחלט נכון。בכל פעם、כי אין ממה להיות מרוצה、תמיד מתכוון "לשפר"。אם אתה קורא לזה "חמדנות"、אני לא יכול להתקשר אליך。הבעיה היא、ה"חמדנות" הזו מתרוצצת לשווא.。לא בפוקוס。אני יודע שזו בעיה גדולה、אני לא יודע מה לעשות。
למה אנשים לומדים、כמעט שם。מצטער על האיחור、זה לא מתחיל אלא אם כן אתה מכוון למטרה.。
מה שיפה לאנשים (לא בהכרח דברים) שונה עבור כל אדם.、זה גם חשוב。אפילו בתוך אותו אדם、במהלך תקופת הצמיחה ותהליך העמקת הרוח,、גם המטרה חייבת להשתנות。וזה、רבים נשכחים、הולך לאיבוד。היופי הוא חולף。
חשבתי בחלומי הראשון。עַצמִי、מה לדעתכם באמת יפה?、וכן。גם לא זה、אני בוחר שלא יהיה את זה.、פתאום חשבתי, ``אולי זה שלג''.。 בדיעבד、התחלתי לצייר סצנות מושלגות ביום השנה החדשה.、דמיינתי שזה בטח הופיע בחלום.、לפני כן、אני תוהה אם זרקתי מעצמי הרבה דברים יפים.、אני גם זוכר שהתמלאתי במחשבות עצובות.。 記憶の箱の中から、עם תחושת פאניקה、אני מוציא את ה"יופי" שאיבדתי אחד אחד (כולם כן、מצחיק אותי שזה שטוח כמו תמונה על נייר.)。וזה、מה פתאום הופיע בכף היד שלי、זה היה שלג תקוע באבנים קטנות.。大好きな林の中で、שפשפתי את אצבעותיי בשלג הקפוא למחצה.。
זה נכון、צבע השלג לא היה לבן。צבע האבן הופך בהדרגה לשקוף、מְשׁוּנָן、והצבע הוא כמו לחייו של ילד ששפשפו אותו ברוח.、ישנם גם גבישים קטנים דמויי מחט אחד או שניים העומדים על גביו.。לָנֶצַח、הלוואי שיכולתי פשוט לצייר את זה、חשבתי על זה גם אחרי שהתעוררתי.。