תרבות ו"בונקה"

השנה "תחילת הציור" היא עניין תרבותי.

בסוף הלילה、אתה פעיל עכשיו? קניתי ספר שהציג 150 מאיירים של。כולם נראים כמאיירים פופולריים.、כמחצית מכולם נראים אותו הדבר。לא ידעתי את שמו של אף אחד。אפילו רק זה、אני מרגיש כמה אני רחוק מהקצה המוביל של "הזמנים"。אני מודע עד כאב לכך שזה מיושן.、 חשבתי שארצה לדעת לפחות כמה שבועות אני בפיגור.。

למה אנשים לומדים、זה לא היה משנה.。אותו מירוץ מלכתחילה、לא היינו באותו עידן。אם זו רק טכניקת ציור、גם אם אתה מאחר, אתה יכול איכשהו להתאושש.、מה שאני לא יכול לעמוד בקצב הוא התחושה שזה מעניין אותי。תחושה המשותפת לאדם המצייר (מאייר) ולצופה。מה שמעניין、אני לא מבין.。אתה לא יכול להתגבר על זה רק עם טכניקה.、סוג של "הלם תרבות"。זֶה、צעירים אומרים, "זה בונקה."。

אֲנִי、אני חושב שבעצם רציתי להיות מאייר.、אני חושב עכשיו。אני אוהב לצייר מאז שהייתי ילד, אבל、זה אפילו לא "סקיצה"、יתרה מכך, זו לא הייתה "אמנות" או משהו כזה.。למה אנשים לומדים、באותה תקופה、עבור תלמידי בית ספר יסודי באזורים כפריים (המילה ``אזורים מרוחקים'' כבר מיושנת),、המילה "מאייר" אפילו לא הייתה קיימת.。
ילד שאוהב לצייר、הוא היה פשוט "עצלן שלא עזר בעבודות הבית"。。ציירתי מנגה של ``סיפור ארוך'' מבלי שידעתי זאת.、במקום להראות את זה לכולם、בקש ממישהו לעשות את העבודה עבורך、לעשות משחק、ציירתי תמונות שתאמו אותו וחילקתי לחברים שלי.。גם ציירתי רקעים להצגות קאנטרי לצד מבוגרים.、ציירתי גם פנסים לפסטיבלים בכפר.、טבליות אמה וטבליות הוותיות המוקדשות למקדשים、בסוף כל שנה ציירתי 1,000 תמונות לכרטיסי השנה החדשה של סבי.。זה לא ציור、זה היה המחשה.、אני מבין עכשיו。

מנגה ואיורים הם שניהם "בונקה"。בנקודה שבה מה שנקרא מבוגרים קוראים את זה מחדש כ"תרבות"、"הקפה מאוחרת" 。גם SNS וגם YouTube הם "בונקה"、משהו שהוא הפיך עם מה שנקרא "תרבות"。לדעת שזה שם、ליהנות מזה、בונקה שנמצאת "רמה אחת מעל" ממה שאתה משתמש。"אתה יכול לשלוח מיילים עם הטלפון החכם שלך"、גם אם זו תרבות, זה לא "בונקה לסמארטפון"。"נשימה" במייל הזה。זאת בונקה、לְלֹא סָפֵק。

明けましておめでとうございます

明けましておめでとうございます

כֹּל אֶחָד、明けましておめでとうございます。今年が皆さんにとって良い年になるようお祈り致します。わたしも、とりあえずは去年できなかったことを一歩ずつ進めていきたいと思っています。どうぞ、よろしくお願いいたします。

今年の元旦は、わたしの住んでいる町では少し風があるものの、比較的暖かい（最低気温２℃、最低気温12℃の予報）穏やかな晴天です。腰の具合もよく、二日酔いもしてないので、午後から今年最初の制作、撮影をしようと思っています。

昔は正月を休むのに罪悪感があって、必ず仕事をしては「正月に仕事をするなんて」としかめ面をされたものでしたが、ここ数年はすっかりジジイになって、世間並みに休むようになってしまいました。休んで悪いわけではないのですが、大事なのは自分で決めることだなあと思い直したんです。万歩計の電池も昨日でちょうどなくなり、新しいものと交換したばかり。さあ、一歩目を歩いていきますよ。

אי הבנות - סיכום 2023

今日はこの雪景色を描いてみようと思っています。青森県むつ市の風景です

今日で2023年が終わる。明日から2024年が始まるといっても、わたしのアイデンティティの何かが急に変わるわけでもない。על כל פנים、2024年の12日31日には「一年前とは○○が変わったなあ」と思えるようになりたい、と新年への抱負を、עַכשָׁיו、語っているところです。

今年一年を振り返ってみると、多くの「勘違い」「思いこみ」に気づいたことだった。「情報収集能力が低い」、というのがいまふうの言い方だが、それに気づいただけで、ではどうすればその能力を高められるのか、という方法については分からないまま。じゃあ、来年も勘違い人生の継続か？うーん、そうなるかもしれん。知らんけど。

現代はどこにでも知りたい情報が転がっていて、検索の仕方さえ正しければ、誰でもそれをゲットできる、とよく聞く。אֲנִי、そもそもそのことを信じることができない古い人間である。ある部分では、経験と直感しか信じないところがある。
　ならば、どんどん何でもやってみて、経験智を増せばいいはずだが、行動に関してはとても引っ込み思案である。田舎っぺのマイナス面がこんなところに顔を出す。―要するに何もしない―そして、それまでの乏しい知識・経験だけから自分勝手な結論を導き出して、それに乗って行動する。わたしの勘違い行動様式はそうやって出来ている。それを思い知ったのが、今年一年というわけです。

わたしは基本的に無知だ。他の多くの人と同じ程度に。そのうえ怠け者だ。他の多くの人とほぼ同じくらいに。それなのに安易な希望と楽観を持っている。他の人よりちょっと多めに。―それが勘違いというもの。「他の人」とはどういう人か、それを知らないんだなあ、知らんけど。