גינזה

 

銀座のショーウィンドウから

בשלושת השבועות האחרונים、אני נוסע לעתים קרובות לגינזה。תערוכת יחיד、תערוכה קבוצתית。往復の移動時間がバカにならないので一度に3つか4つ位は廻らないと仕事でもないのに毎日銀座通いになってしまう

התערוכה בגינזה、多少義理絡みでないこともないが、זה לא בזבוז。רק אמנים שהעבודה שלהם גורמת לך לרצות לראות אותה、אולי זה בגלל שיש לי את חוסר הרגישות של לא להרגיש שום מחויבות.、איכשהו זה נותן לי מזכרת של גירוי.。אפילו בטוקיו、אבל אני לא יכול לשמור על הרמה הזו.、銀座ではそれが「普通」。במובן זה, ניתן לומר שגינזה יעילה.。

כשאתה חושב על גינזה, יש לך דימוי של "הונאה".、זה קרה לי מזמן。אֲבָל、新宿などにくらべれば、גינזה תמיד הייתה עיר "פנים אמיתיות" ו"כנות".、לאחרונה אני חושב。לפחות רוב הציירים שיש להם תערוכות יחיד、כולם הרבה יותר ``פנים אמיתיים'' ו``כנים'' ממה שאתה יכול לדמיין.。אלא、אחרת זה לא יחזיק הרבה זמן。

אבל、כל האנשים האלה שהם ציירים、少しネジが緩むかずれていて、ורוב האנשים לא מבינים את זה、עד שיבינו דברים כאלה、どこか別次元の世界のように感じる人もいるかも知れない確かに街全体が少しばかりネジがずれた街かも知れない、אֲבָל、הפער הזה חייב להיות הפער לעולם חדש.。

ברכבת התחתית אם משחק מבוך

"דגם" F10 בצבעי מים

הבוקר היה הרבה קר、להופיע。והייתי צריך את הפוטון בנוחות חם、רק הייתי צריך להאזין לתחזית מזג האוויר ברדיו、מבלי לדעת הקור。

אתמול הייתה נסיעה ברחבי המטרופולין במרכז התערוכה סולו כמה。לא בגלריה הוא התגבש כמו גינזה、מאז המקום היה מתפרק、זמן צלילה לקח מספר הפיצול。זה היה סגור במיוחד כדי להבין את הקושי של מבנה תחנת המעבר。

תיאוריה אחת、אז במקלט בזמן מלחמה גרעינית、הוא אמר גם התחיל לעשות עמוק הביתה、אין ספק עמוק。יתר על כן ברכבת התחתית של טוקיו、קיימת נטייה להתחבר ולהתיישר עם התחנה לזה。צלחת מדריך פחות。עבור עבודה、למרות שזה אמור התרגל באיור מסוגו、קשה להסיק קורס מציץ אפילו בראשה。בטח יש כמה אנשים הולכים לאיבוד ולא כדי צפייה FIG בפזיזות.。כגון טכנולוגיית מיפוי הפרויקט、דבר שאני רוצה מסוגל להשתמש במקום כזה。

שתיים שלוש תחנות רכבת、מזיע רק הליכה מחפשת בית קו ההעברה、בתוך זמן עייף ואבוד、הייתי צריך ללכת הביתה בלי להיות לגמרי סביב בסופו של דבר עד הסוף。

מי להפוך את הכדורים אורז

陽が奥まで入ってくる

コンビニのおにぎりを何気なく買うとても日本的な食べ物(食べ方?)だからつい日本人が作っているような気がしてしまうが実は多くは外国人労働者それもいま問題になっている「外国人技能実習生」たちが作っているのだという

朝早くからおにぎりは店頭に並ぶしかも賞味時間が細かく時刻を過ぎれば厳しく廃棄される。זֹאת אוֹמֶרֶת、真夜中にも作っているし一日中ひっきりなしに作っているということでもあるコンビニは街の小さな個人のお弁当屋さんとは規模が違うのに「おにぎり」「きんぴらごぼう」という庶民的な名称につられてつい「近所のおばさん」たちが作っているように錯覚してしまう

常に新しいおにぎりが店頭に並ぶということは誰かが常にそれを作っているということなのにそこになかなか考えが到達しない便利さの中で私たちの想像力が縮み自分の目先しか見えなくなっているのだ

人手不足だから「技能実習生」枠を名前を変えて拡大しようという議論が今日から国会で始まった。34万人まで拡大するというが既に国内の技能実習生は27万人に達しているというそのかなりの部分が「外国人熟練労働者」にスライドすると考えられているそれに留学生のアルバイトも加えれば既に枠は満杯に近い労働者数を増やすというより人権問題の目先を逸らすのが議論の目的ではないかと疑うのが当たり前だと思うのだが