קָטֵגוֹרִיָה: הקהילה

הגיע הזמן לספור。זה בערך בסוף השנה、סוף סוף זוכר את הנדר הראשון שלי מהשנה、התפיסות השגויות הן מכריעות。

השנה, אני אצייר "ציור נוף מסוגנן" אחד。עשיתי בסתר את הנדר הזה、לפני שידעתי זאת הוחלפתי על ידי רצון לצייר אותו.。"משאלה" חלש。גם אם זה "ספוילר"、גַם、זה לא נדר。"בוא נעשה את זה בשנה הבאה、בשנה הבאה "。זה כמה שנים、ה"נדרים "וה"רצונות" שהועברו במשך שנים נערמים、הלב שלי כבר נמחץ מהמשקל。

בסוף השנה、תמיד מצעד אינסופי של דברים שלא ניתן היה לעשות。שֶׁלִי、לב מוגן על ידי הקוצב והעוף、זה כואב עם עוף。אנסה קשה בשנה הבאה、לפני כן, מה יקרה להמשך השנה? ? שַׂר、אובדן זיכרון כמו ביורוקרט בכירים、גם אני רוצה להיות。

הבוקר היה הרבה קר、להופיע。והייתי צריך את הפוטון בנוחות חם、רק הייתי צריך להאזין לתחזית מזג האוויר ברדיו、מבלי לדעת הקור。

אתמול הייתה נסיעה ברחבי המטרופולין במרכז התערוכה סולו כמה。לא בגלריה הוא התגבש כמו גינזה、מאז המקום היה מתפרק、זמן צלילה לקח מספר הפיצול。זה היה סגור במיוחד כדי להבין את הקושי של מבנה תחנת המעבר。

תיאוריה אחת、אז במקלט בזמן מלחמה גרעינית、הוא אמר גם התחיל לעשות עמוק הביתה、אין ספק עמוק。יתר על כן ברכבת התחתית של טוקיו、קיימת נטייה להתחבר ולהתיישר עם התחנה לזה。צלחת מדריך פחות。עבור עבודה、למרות שזה אמור התרגל באיור מסוגו、קשה להסיק קורס מציץ אפילו בראשה。בטח יש כמה אנשים הולכים לאיבוד ולא כדי צפייה FIG בפזיזות.。כגון טכנולוגיית מיפוי הפרויקט、דבר שאני רוצה מסוגל להשתמש במקום כזה。

שתיים שלוש תחנות רכבת、מזיע רק הליכה מחפשת בית קו ההעברה、בתוך זמן עייף ואבוד、הייתי צריך ללכת הביתה בלי להיות לגמרי סביב בסופו של דבר עד הסוף。