変なクセ

「森の男または萬鐵五郎礼賛」 (習作)

שמתי לב להרגל מוזר。מסגרת משקפיים、הרגל לנשוך את החלק שמכסה את האוזן。אוזן ימין、הרגשתי כאב באזור שבו הרכבתי את המשקפיים.。ככל שאנו מתבגרים, אנו מקבלים קמטים.、הנחתי שזה כואב בגלל לחץ.、לא בדקתי את המשקפיים שלי בקפידה.。

החלק שעובר מעל האוזן משונן。זה בטח כואב、אֵיך? לקרוא ספר ברכבת、תוריד את המשקפיים כשאתה צופה בחדשות בסמארטפון שלך。כשאין כיס חזה、הוא נושך את משקפיו בין שיניו ומשתלשל אותם תוך כדי קריאה.、זה מה שחשבתי。

ב"מונדיאל"、כתבתי על "ההרגלים הרעים" של GK Kawashima。זה הפך להרגל רע שלי (לאחרונה)。קשה לשים לב למוזרויות שלך。

יש לו גם כמה הרגלים טובים.。תוך כדי משחק כדורגל、תומכים אוספים זבל לאחר המשחק (האם זו תחושת חובה?)、יַפָּנִית、זה הפך לנושא חם במדינות שונות כ"הרגל" (כמו ההבחנה בין הרגלים להרגלים).、בבקשה תשאיר את זה לא בא בחשבון כאן! )。מנסה לפתח הרגלים טובים אצל ילדים、מורים בבית הספר מפתחים טקטיקות שונות。אבל、זה נראה כאילו זה הרגל לחפש פרצות חכמות.、נראה שנכשל לחלוטין。

毎日いっぱいいっぱい

כל יום מלא、אני לא יכול להרשות לעצמי בכלל。לא רק כסף אלא גם זמן ואנרגיה。אם נקלעת למשהו、מעניין מה יקרה、אני חושב על זה בראשי כל יום.、בכל מקרה, אני מסיים את הסידורים העומדים לרשותי.。פְּשׁוּטוֹ כְּמַשׁמָעוֹ、בדיוק ככה, "לעוני אין זמן"。זה בסדר。

20דוֹר、לא היה לי כסף, אבל היה לי זמן וכוח.。30דוֹר、אין לי כסף אבל יש לי כוח פיזי。הזמן ירד מעט。40~50 דורות、עכשיו אני יכול להוציא קצת כסף עכשיו、הכוח הפיזי יורד、נגמר לי הזמן。60דוֹר、60מעולם לא חשבתי שאחיה עד、חייתי חיים איטיים。כסף מימין לשמאל、דַק、זורם כמו מבול שלא יפסיק אפילו לרגע、הכוח הפיזי שלי חלש כמו נהר שהתייבש.、שלוליות קטנות בכל מקום。הזמן הולך שלילי、חוב הזמן החל.。מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם החוב הזה?、שעת שלום。אבל、כנראה שאני לא לבד בטרנד הזה.。

מה עשיתי?、צייר כמה תמונות גדולות שלא הצליחו.、הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שמישהו יציג תמונה קטנה.。זה כל מקרה לגופו בהתאם למשרה.、אני מניח שזה היה מעניין שהייתי אחראי על הכל (זמן עבר...)。התוצאה היא、פעולת אופניים נוכחית。

עם זאת נאמר、אם אתה עדיין רוכב על אופניים、אני יכול ללכת קצת יותר קדימה.。אם תמעד ונופל בדרך、זה היעד。רַק、אני מניח שאין לי זמן ליהנות מהנוף לאורך הדרך.、האם יש טעם לנסוע באופניים מלכתחילה?、אני צריך לחשוב היטב על זה.。

ワールドカップ

משחק בית 2 של גביע העולם H בין יפן לסנגל、זה היה משחק די מעניין。בהשוואה למשחק הראשון、כל הקבוצות התאוששו מהקשיחות של המשחק הראשון שלהן.。

מסתכלים על התוצאות מנקודת המבט של אלה שתומכים בנבחרת היפנית、לפחות ניצחנו 2-1、זה היה משחק מאכזב。בשל "הרגליו הרעים" של השוער קוואשימה、זה בגלל שהם נתנו לנו נקודה אחת אחרי המשחק הראשון.。

אפילו תחת הבמאי הקודם זצ'רוני.、זה נקרא תפיסה בתוך משקוף השער.、אני זוכר ששיחקתי בראש העצמות הגדול.。זה בדיוק אותו דבר במשחק הראשון הזה.、עשיתי מלכוד בתוך עמוד השער.。וה''טיפשות'' של נגיחה קדמית במשחק מול סנגל.。זה פגע ברגל של יריב צלילה.、שער ריבאונד。

כשאני מסתכל על זה、קוואשימה נראה נחוש לנגוח בכדור מלפנים.、חזר על עצמו שוב ושוב。ובכל פעם אני הולך ישר לחזית。עוד שלוש פעמים בעתיד、יש סיכוי גבוה להכנע באותו אופן ארבע פעמים.。למרות שזה המצב、נסו לתפוס זריקה שהולכת הצידה。ההפך משומר רגיל。כי אני לא יודע למה、אני בטוח שזה הרגל。אני חושב שגם המאמנים וגם השחקנים יודעים את זה.、כנראה שאין שוער אמין יותר ממנו.。

עם זאת נאמר、עשינו כמיטב יכולתנו כצוות.、יש יותר משחקים טובים לראות מהמשחק הראשון.。צילום סופר、סופר לתפוס、בהדר של משחק על、רק במונדיאל אתה יכול לראות סופר עצמות.。