בעולם הציור קשה לקבוע "זה הסגנון שלי".、לאחר שתבסס את הסגנון שלך = סגנון, אתה יכול לומר, "זה אני!"、העולם יקבל את זה、זה יוכר、נראה。כל הכותבים מנסים נואשות למצוא את הסגנון שלהם.、חיקוי、לעשות את זה ולהשמיד אותו、צור סגנון משלך、העולם משבח את המאמץ הזה、הסיפור הוא、להופיע。
זה נכון שזה בן לילה ולא קובע סגנון。כל ניסיון של האמן、הוא עמוס בכל מיני רגישויות ורעיונות ציור ארוכי שנים.。אז、הקמת סגנון פירושו סוף סוף להביא את קצה הקרחון מעל פני השטח、זה מה שזה אומר、זה בהחלט שווה שבח。
אבל מצד שני、אנשים רבים חושבים שהסגנון של האמן הוא משהו כמו לוגו של חברה (אם כי קשה לראות אם זה בסדר להשוות את זה).。סמלי לוגו הם, למעשה, מותגים.、זה סמל。מה שחשוב הוא האדם שיצר אותו ותוכן המוצר.、ללוגו עצמו אין משמעות。
לוגו ומותגים זוכים לכבוד、הסיבה לכך היא שיש לנו רקורד מוכח של הבטחת איכות בעסקים.。ブランドを汚すという言葉は、רקורד זה אומר שחרור מוצרים שמעמידים בספק את אבטחת האיכות.。במילים אחרות、מותג ותוכן חייבים תמיד להתאים。זה כן、זה לא רק להמשיך וליצור דברים באותה רמה.、מצד שני, מדובר גם בהתפתחות והעמקה מתמדת.。הסיבה לכך היא שהסביבה החברתית משתנה.。
אז、כשצייר אומר, "זה הסגנון שלי" (למרות שהוא לא אמור להגיד את זה)、それは外側から見た「画風」の意味だけであるはずはない。מה זה "הסגנון שלי"?、常に変化し、かつ動じず、זה מה שזה אומר。וזה כנראה、一般の人が「スタイル」という言葉に持つイメージとは随分違った中身になるに違いない。
