

אפרסמונים הם לעתים קרובות נושא לציורים.。אומנויות ואומנות לתלמידי בית ספר יסודי וחטיבות ביניים、משיעורי אמנות ועד הפקות של ציירים חובבים、עם ציוד אמנות זמין בקלות、יתרה מכך, הוא מגיע עם הבונוס הנוסף של היכולת לסיים אותו באכילתו.。
למה אנשים לומדים、מה שכולם מציירים、זה גם שזה נפוץ מדי.。לא משנה כמה טוב אתה מצייר、לזה לבד אין השפעה。ציירים מפורסמים נמנעו מאפרסמונים שנראו טעימים ובשלים.、העזתי לצייר אפרסמון ירוק。"האפרסמון הירוק" של הצייר היפני קוקי קובאיאשי הוא אחת מיצירות המופת הללו.。
אלה שמסתכלים מקרוב על אפרסמונים ירוקים、אני לא חושב שיש הרבה אנשים מלבד חקלאי אפרסמון ואנשים שמגדלים אותם כצמחי גינה למשפחותיהם.。עבור הציבור הרחב、אפרסמון הם מוצרים הנמכרים בסופרמרקטים.、ציירים להיפך、אין לי עניין באפרסמונים שהפכו (או הפכו) למוצרים מסחריים כנושא.、עדיין לא נגע、זה נכון במיוחד עבור "אפרסמונים כחולים", שאין להם ערך מסחרי.、גיליתי את ניחוח האמנות הנאיבית.。
מִצַד שֵׁנִי、"גלידה" "טמפורה" וכו'.、"מוצרים" מעובדים בידי אדם、הצעירים של היום, במקום זאת, רואים בזה "נושא חדש".。לא כאמנות מסחרית、כאמנות טהורה。כשראיתי לראשונה עבודה עם תמונות של ``בנטו'' ו``ראמן'' מצוירים על כל המסך, הייתי בהלם ותהיתי, ``האם אני באמת רוצה לצייר משהו כזה?''、עכשיו אפילו זה מתחיל להרגיש כמו קלאסיקה.。
עכשיו, מה יקרה ל"אפרסמון ירוק" כנושא בעתיד?。האם בסופו של דבר הוא יפסיק להיות מצוייר כנושא מסורתי?。"הניחוח הנאיבי" שחשו ציירי העבר、אני עדיין מרגישה קצת...。


