קָטֵגוֹרִיָה: אמנות

לאחרונה לא יצאתי הרבה.、זמן הייצור גדל יחסית.。זה דבר מבורך。קצב הייצור חיוני לציירים.。אני צריך לשמור על זה אפילו בלוח הזמנים העמוס שלי.、לפני שידעתי את זה, הרסתי את זה בעצמי.、ראיתי את זה שוב。אם יש לך יותר זמן ליצור, אתה יכול לחזור באופן טבעי לקצב שלך.。

שכחתי מי זה היה、בני אדם הם גושי העבר.、מישהו אמר משהו לפי השפעה של。過去とはあらゆる可能性の廃棄処分場であり、今とは単に偶然とか運命としか呼びようのない「可能性の幻」だ。それでは考えたり、努力することは無駄なのか？―　実はそうなのである。動物は決して努力などしない。努力とは人間を動物から分け、自らが人間を含む他の動物から搾取する存在になるために考え出した政治的な嘘の美名でもある。ところが体のリズムはその嘘を簡単に突き破り、私たちもまた動物そのものである事実を否応なく突きつけてくる。

それは自分に嘘をつかず、過剰な欲望を持たず、真摯なる「無目的（無自覚という意味）」に生きるという、動物のごく普通の姿である。רוב、これではあまりに素朴な人間・動物観だと言われるかも知れないが、どうも原点はその辺りにあることを忘れ過ぎているような気がしてならない。　　2011/7/3

アトリエの友とは、アトリエの必需品のこと。画材以外の、たとえば制作の前に必ずお線香をあげる人がいれば、それのこと。私の師（彫刻家）はそうだった。もちろん蚊取り線香ではないよ。非常にいい香りの（白檀という香木を原料にしたもの）、長さ30センチはある線香をたて、自分への誓いをつぶやき、確認してから毎日の制作に入っていた。燃え尽きるまで2時間以上はかかったと思う。私も一時真似をして、それより1ランク下の線香を立ててから制作したことがある。とてもいい香りで確かに落ち着き、集中力が増すような気はしたが、お金が続かなかった。毎日1本となるとね。その頃は筆もほぼ毎日1本擦り切れ、年間300本の筆を消費していたから、そちらのお金が優先だったし。・・・今よりずっと頑張っていたなあと思いだすと、ちょっと悔しい。

今はデッキチェアがアトリエの友だ。最近は睡眠時間が滅茶苦茶になってしまい、夜・昼関係なく、いつ眠くなるかわからなくなってしまった。運転中に急激に眠くなり、ぶつかりそうになったことも何度か。夜も眠くなるから寝るというのでなく、寝ないとまずいから寝るという感じ。制作中突然眠くなる。ほんの少し時間を措くと、もう眠ることはできないので時を逃さず急いで眠る。折りたたみのデッキチェアとアイマスクが今は必需品。二か月前は考えもしなかったが。

Ｓ氏という画家がいる。顔だらけのユニークな画風で有名だが、この人のアトリエの真ん中には何故か「島」がある。床を海に見立てると、二段ほどの崖を経て上が平らな、二畳ほどの広さの台地状の島に見える。眠くなればすぐ横になるための設備だという。

ある美術雑誌に掲載された、この島に寝転んでいるＳ氏の写真を見て大笑いした。画家のアトリエとは想像もできない、まるで阿片窟（見たことはない。想像で）に横たわる中毒患者そのままの異様な感じの写真だった。お客とはこの２畳ばかりの島で向き合ってお茶を飲む。男同士ではあまり居心地の良くない島だった。　　2011/6/4

בקיעה היא、לפני ששולמה טכניקת ציור השמן、זוהי אחת הטכניקות הקלאסיות המשמשות בעיקר בציור טמפררה.、תיאורי בתקופה המודרנית、זה כמעט לא משמש עוד מכיוון שהוא תיאורי.。אני עצמי הייתי במצב אטום למחצה בשנים האחרונות.。אבל מדוע אנו משתמשים בזה כל כך עכשיו?、רק העיניים והידיים ולא הראש、הסיבה לכך היא שהזמן והמאמץ מרגיעים רק על ידי המשימות הפשוטות הדרושות בפרק זמן עצום.。

חודש לאחר הלם רעידת האדמה、הייתה לי גם בעיה。אם אתה מסתכל על פני השטח בלבד、זה נראה כמו בעיה קטנה בגלל הטעות שלי בשיפוט.、שורשיה עמוקים、זה הפך להיות הדבר הכי רציני אי פעם בשבילי.。

לא הצלחתי לצייר בכלל בגלל הלם נפשי.。שמועות ושמועות。אני כבר לא יכול לסמוך על לא רק לאחרים, אלא גם את עצמי.、הרגשתי מאוד שכל מה שעשיתי עד כה היה חסר משמעות.。גם אם אני מנסה להתמקד ביצירות חדשות、אני לא יכול להוציא את זה מהראש שלי。באותה שעה、הרגשתי גם שקיבלתי תגובה קשה לטיט-טאט מצד האמן.。`` אני מחזיק בקורסי ציור ושיעורים כדי להתפרנס.、לפני שידעתי את זה, הזנחתי את האמנות שהייתה בראש סדר העדיפויות שלי.。האם זה העונש שהציור נתן לי?。

הבקיעה מאפשרת לך לטבול את עצמך בקווים דקים מבלי לחשוב על דברים מיותרים, מה שהופך את זה לחוויה מרגיעה.。