
個展の直前は額装や搬入搬出の手配、キャプションの製作やらで時間的に追いまくられるが、始まると通常は特にやることも無く、毎日がだらけたギャラリートークのようなものになってしまう。
אוּלָם,、絵を言葉で置き換えることは本当は出来ないことなのだ。それをなんとか解りやすく話そうとすればするほど、言葉の迷宮に迷い込み、次にはそれが自分の中で絵を束縛するようになる。毎日それを繰り返すと、会場へ行くのが憂鬱になってくる。それが個展の毎日。

למרות שלציור יש מראה קלאסי, ``האיש המעופף'' הוא למעשה מהעתיד הקרוב.、כולנו יודעים שזה לא יכול לעוף כמו תמונה.。לא משנה כמה קשה בני אדם מאמנים את כוחם,、עף בכוח אנושי、שאי אפשר לעוף、עובדות מדעיות שאפילו ילדים יודעים היום。עם הכנפיים הציוריות האלה, קשה אפילו לגלוש כמו סנאי מעופף.、הוא, "האיש המעופף", חושב。וזה、אולי אני, המחבר, אמרתי לעצמי, ``אני לא מיושן כמוך''.。מאשר אתה、אנא הציגו אותי כאדם מודרני ואינטליגנטי יותר''.。
עם זאת, "האיש המעופף"、בכך שזה לא רק ביטוי לרצון לעוף בשמיים.、מסכים בחוסר רצון עם דעתי ככותבת。במקור הוא、אני לא מרוצה מהמצב הקלאסי הזה עצמו.。די קשה לשכנע אותו בכך.、אין מישהו שמתאים לזה יותר ממני, המחבר.。``זוהי צורה חדשה של רגש ואינטואיציה.、זו מציאות במובן שהיא קיימת בפועל".、אני הולך לעשן אותו במילים קשות.。אני מרגישה שהוא הולך לירוק עליי, "רגשות? קה!"。