האם ילדים היום משחקים בתג או במחבואים?。לא בדקתי את זה במיוחד.、מערכת היחסים בין ילדים כאלה、מקום בטוח ולא ידוע (מנקודת מבט של מבוגר, זה לא מאוד ידידותי)、מסתורי מספיק לילדים) אולי נעלם.、לעשות דמיון פרוע。
כל יום בילדותי、כל יום הוקדש לשחק ככה.。היו גם הרבה ילדים、היו הרבה קרקעות פנויות、היו כמעט אינספור מקומות מסתור בטוחים ולא ידועים.。ניסיתי להתחבא בדשא, אבל、周りをよくみたらそこら中に蝶のサナギがあって驚いたことや、אחי נרדם במקום נסתר.、אני גם זוכר איך הוא אף פעם לא יצא ועשה רעש גדול.。
זה לא מחבואים、פעמיים הם שלחו מסיבות חיפוש לחפש אותי.。פעם, כנראה במהלך החורף של השנה השנייה שלי בחטיבת הביניים.。תוך כדי הצבת מלכודת ארנבים、כשהלכתי להר רחוק שם הייתה חווה.。見晴らしのいい頂上近くに立つと、יכולתי לראות ענני שלג מתפתחים מרחוק ומתקרבים אלינו.。לא היה לי שעון או משהו、אני חושב שהשעה כבר עברה 15:00.。
האינטואיציה שלי אמרה לי שהולך לרדת שלג, ומיד גלשתי במדרון.、עשיתי את דרכי הביתה בבת אחת.。הצטערתי לרגע שהגעתי רחוק מדי, אבל、אין זמן להתעצל。
מהבית לשם、אפילו בקיץ, בדרך כלל לוקח יותר מ-3 שעות הליכה.。בדרך למטה、למרות שאני לובשת מגלשיים、לא עבר הרבה זמן וענני השלג השיגו אותי.。התחיל לרדת שלג לפני שהגענו באמצע הדרך、בגלל זה התחיל להיות חשוך יותר.。בהדרגה זה הפך לסופת שלגים、בסופו של דבר, התחלתי לאבד את עקבותי היכן אני הולך ואיך אני הולך.。
נהיה חשוך יותר כאן、סופת השלגים מתחילה להתחזק、הייתי די חרד。הרגע שבו נגמרה סופת השלגים、יכולתי לראות (או לפחות כך חשבתי) הצצה לאורה של מנורת כספית מרחוק.。מאז שהתחלתי ללכת בדרך הבטוח הביתה、פגשתי את לייט, צוות חיפוש שהוזמן על ידי הוריי המודאגים.。彼らに叱られながら午後８時頃帰宅。סופת השלגים עמדה להיפסק, אבל、השעה הייתה כבר חצות סביב הבית שלי, שהיה רחוק מהכפר.。אבא שלי הרגע אמר, ``מהרו לאכול!''。הבנתי בפעם הראשונה שאיבדתי את משקפי המגן וכובע הצמר שלי בדרך.。
