קָטֵגוֹרִיָה: 自然

アジサイを見に行ってきました

アナベルという品種だそうです。大人の頭くらい大きい
木陰には涼しい風も

יוֹם רִאשׁוֹן、一人で幸手市権現堂で開催中のアジサイ祭り（6月25日まで。期間を過ぎても花は咲いていると思いますが）に行ってきました。気温31℃とかなり暑かったのですが、結構たくさんの人が見に来ていました。

こういうイベントではわたしはいつも花より人を見に行きます。人間観察をしながら、見知らぬその人のストーリーを勝手に想像して楽しみます。すれ違いざまにふっと耳に入る言葉からイメージが広がることも、ままあります。頭に浮かんだ一瞬のドラマを、たいていはすぐに忘れてしまいますけど、ちょっと文章化してみようかなと思う時もたまにはあります。
　あるいは顔のコレクション。אוּלָם、顔の写真は撮りません。あくまで記憶の中だけにします。顔や表情の観察は人物画を描くときには少なからずプラスになるんじゃないでしょうか。コロナ以来、コレクションにはマスクがとても不便です。

もともとは絵になる構図を探すのが主目的ですが、途中から腰が疲れてきて、100枚ほど写真を撮って帰宅しました。10枚くらいはトリミングすれば使えそうです（たとえば下の写真はどこかのシーンに使えそうに感じます）。אוי יקירי、暑い中を出かけただけの収穫はあったことにしておきましょう。

איפה ה"כישלון"?

זהו כישלון.。למה אנשים לומדים、אני צריך לבדוק מה לא בסדר
ניסיתי לרטש אותו עם CG לעת עתה.。נא לצפות בו כאילו חיפשת את ההבדל.。。

מאז שהצהרתי שאצייר פריחת דובדבן,、ניסיתי לצייר את זה בכל הכוח.。אֲבָל、כשציירתי את זה, חשבתי, ``זה כישלון''.。כבר מההתחלה、התכוונתי לצייר את זה הרבה יותר אופקית.、זה היה "כישלון" כשעשיתי קומפוזיציה מרוכזת "כדי להתאים את ספר הסקיצות"。

אני לא אוהב לחשוף את הכישלונות שלי、למה זה נכשל、איפה הכישלון、איך אני יכול לתקן את זה ולהוביל לשלב הבא?、עבור האמן, זה עדיף על ציור "מוצלח".、לפעמים זה חשוב。

ראשית, הסתכלו על התמונה הזו בצורה אובייקטיבית.。לאחר מכן, ① מוטיבים חשובים מרוכזים מדי.、הדבר הראשון שתרגיש הוא。יותר מדי אלמנטים ארוזים במסך קטן.。הטעויות הנפוצות ביותר שנעשו על ידי מתחילים、אנשים עם ניסיון של עשרות שנים (זה אני!) עושים את זה.。מֵבִיך! ②מה שלא בסדר הוא ענף פריחת הדובדבן עם תאורה אחורית בצד ימין.。אתה לא צריך את הכל。הענף המואר האחורי בולט מעט מהצד השמאלי.。זה מספיק。הכל בצד ימין הוא "נוסף"。לפני שמנסים לצייר את הענף הנכון、המחשבה הזו חלפה בראשי, אבל אמרתי, "הנה!"。"מַדוּעַ、אני לא אגלה כאן את הפרטים, אבל。

עם זאת, ישנם פרטים רבים אחרים שמשתבשים.、אני מניח שנקודת המוצא הייתה שלא הפכתי את זה לנוף רגוע.。אם עשיתי את זה אופקית、② אולי היה יעיל יותר.。לסיכום：פעם הרגשתי שזה יהיה בזבוז אם לא אצבע את כל פני השטח של ספר הסקיצות שלי.、זה עשוי להיות שורש כל הכשלים。"קרביים קמצנים" היא הנפילה שלך、אני מניח שזה אומר。אההה。
*התיקון בפועל של השרטוט בצבעי מים יתבצע בערב יום שני, 13 במרץ.、התוכן הוקלט。1כלול תיקונים תוך שבוע、מערכון זה ב-17 במרץ(זָהָב)אני מתכנן להעלות את זה ליוטיוב הערב.。

桜

枝垂桜。コロナで数年見られなかったが、ことしは見れるかな

桜の話題が広がり始めた。それにしても本当にこんなに日本人は桜と紅葉が好きなのだろうか。ウクライナ戦争があろうと、トルコ・シリアで大地震があろうと、コロナがあろうと、マイナンバーですったもんだしようと、結局桜の話題に流されてしまう。おそらくこの国の将来がどうなるかより、כַּאֲשֵׁר、誰と、どこの桜を見に出かけるかの方が重大事なのに違いない。

桜さえ咲いていればこの世は天国。12年前の東日本大震災の直後はちょうど桜の時期に重なった。それでずいぶん癒されたという人もいるだろうけれど、それで災害の悲惨さがずっと軽くなってしまったという面もありそうだ。桜は日本人にとって、苦しいこと、嫌なことを忘れさせてくれる、巨大な“免罪符”のように働く力を持っているらしい。

桜を少し皮肉っぽく言ってしまったが、桜を見るとわたしもやはり気持ちが浮き浮きする。桜の絵を子どもの頃は何度も描いた気はするが、本格的に絵を描くようになってからはほとんどまともに描いた記憶がない。せいぜいスケッチまで。あからさまな「天下泰平」賛歌か、皮肉屋と見られるかのどちらかにまとめられそうなのが嫌だというのもあるが、造形的要素としても何となく物足りない感じがするからでもあった。その点、日本画家は皆せっせと桜を描く。桜は日本人にとってすでに象徴でもあるから、写実性よりも象徴性に重きのある日本画にはぴったりの画題だということは頷ける。

桜をことしは描いてみよう、と思い立った。造形的に弱い感じというのは、わたしが造形化できないということであり、別に桜の方に罪があるわけではない。いつもどんなものでも絵になるはずだと考え、主張してているのだから、桜を避けていたのがむしろ不思議な気さえしてきた。