מהחיים שלאחר המוות、בדיוק חזרתי。פשוטו כמשמעו "הישרדות"。אמרתי דברים שוב ושוב, "לא אכפת לי שאמות בכל עת" ו"אני רוצה למות בקרוב. "、בואו נהיה קצת יותר זהירים עכשיו。כי הוצאתי הצצה לעולם אימתני ומפחיד。
לא הייתי ממש ב"עולם האחר "。אֲנִי、פשוט הצלחתי לכניסה、זה למעשה יומרני להשתמש במילים כמו "לשרוד"、במציאות, בהחלט היה משהו כזה。
זה כן、זה רק מרחק קצר מהבתים שאנו גרים בהם、לא, זה בין הבתים、זה גם אחד המקומות שרבים הולכים.。ולמרות שקל לכל אחד לספר、多くの人はそれに気づかないふりをしているらしい。そこでは人は既に立ってなどいない。ほぼ全員が仰向けに横たわり、静かに息をしている。日に何度か起き上がっては、どこからか運ばれてくる飯をそそくさと食い、食ってはすぐまた仰向けに横たわる。זה מסוע שזז כל כך לאט שאתה אפילו לא שם לב אליו.、לאחר כמה ימים, שבועות או חודשים, זה כבר לא יהיה בהישג יד של אף אחד.、זה הפך לעורק ל"עולם האחר" שאין ממנו חזרה.。
"העולם הזה" שהבטתי עליו אחורה משם、היום יירד שלג בבוקר、מזג האוויר היה קשה。לשים מטריה、איך ללכת נגד הרוח、יכול להיות קשה לאנשים עם רגליים או ירכיים לא טובות。בהשוואה לשלום המבעית של אותו עולם。אבל、זה מה שזה אומר להיות בחיים。כאב, רגשות מרים וסתירות שונות、זה באמת נראה כמו לחיות。
הסתכלתי לאחור על "העולם הזה" רק מהכניסה.、מחזיק מערכון של "הרגע האחרון".。
