9ה -17 לחודש הוא חודש אמצע הסתיו המפורסם。הסביבה בהירה מדי בעיר、הלכתי לצלם עד כדי כך ששדות האורז התפשטו לאחר הקטיף.。עננים החלו להופיע על הירח שנחשף לראשונה、אני אחכה זמן מה。צילמתי תמונה טובה。3 שניות של חשיפה בסמארטפון。צילמתי את זה תיקן אותה לאוכף האופניים שלי.。
גם הרוח חלשה、זה היה ערב עדין עם קצת קריר יותר。זה היה ירח שרציתי לצייר。אלה שפספסו את החודש、אנא קח את הזמן שלך להעיף מבט。
היום הוא ירח אמצע הסתיו。זה היה חודש טוב。מסתכל על הירח המלא、אֶתמוֹל、אני שמח שהלכתי לתערוכת הסולו של מטסומוטו קוניו.。הצלחתי לנהל שיחה רגועה עם יושיוקה מסאטו, שחזקה תערוכת סולו במקום אחר באותו גלריה.、מעל הכל, הרישומים של מטסומוטו היו נפלאים וטובים.、בסופו של דבר נשארתי הרבה זמן。
ממוקם בעיר קוניטאצ'י、"גלריית קוט לאומית" 12 עד 24 בספטמבר。אם אתה הולך ימינה (כיוון לטצ'יקאווה) ממש מחוץ ליציאה הדרומית מתחנת קוניטאצ'י, עבור ימינה (לאזור טצ'יקאווה).，3פּרוֹטוֹקוֹל。אם אתה רוצה לראות את זה, אנא הסתכל מוקדם。Matsumoto、שניהם יושיאוקה הם חברים בקבוצה שגויסה בפומבי。למעשה, הייתי חבר באגודה זו.、תודה רבה לשניכם。
למה אנשים לומדים、תמיד קראתי את היצירה ללא קשר למערכת יחסים מסוג זה.。ליצירותיו של מטסומוטו אין שינוי הרבה במוטיבים או בנושא.、בשנים האחרונות、משום מה זה הפך להיות הרבה יותר אטרקטיבי、אני יכול להרגיש את זה。חושב על מה שהשתנה、אולי הנושא ואיך זה מטופל הפך להיות פשוט יותר、אני חושב שכן。
כל אחד הוא צייר、אני רוצה לצייר משהו כזה、זה משהו שיש לי רצון חזק לצייר.。זה הכוח המניע מאחורי הרישום.、כאשר הוא נצפה מנקודת המבט של הציור = אמנות חזותית、התחייבות זו יכולה גם להפריע לנראות (נראות?)、לעתים קרובות זה קורה。הייחודיות הזו、הסגנון של האמן הוא דרך לשלב בהצלחה תיאוריה חזותית.、אם זה לא אפשרי, כאמן, הוא ימשיך ליצור יצירות קשות.。
Matsumoto-San אפילו לא הראה שום סימני כאב.、אני חושב שהתגברתי על הדילמה הזו。אבל、זה לא אומר שזה היה דרך קלה。הוא עבד על זה ברצינות רבה、ו -3，40עבר זמן רב、סוף סוף התגברתי על זה、אני מרגיש。היו ימים קשים ארוכים וארוכים。הוא תמיד נראה כמו צעיר תמידי、ותמיד מטפלים באנשים、אל תסתמך על אחרים ואל תכופף את עצמך、אני חושב שהוא סוף סוף הקים את עולמו שלו.。הוא אדם מדהים、חשבתי על זה שוב。
ירח אמצע הסתיו של ימינו היה ירח מדהים。נראה שזו תערוכת הסולו שלו。
先日マスカットを描いた。単色だから簡単かと思ったのが浅はかだった。確かに「モノは単純に見えるものほど難しい」ことは十分に知っていたはずだったのに、つい甘く見てしまった。このスケッチはその反省を生かしつつ、テーマを「水滴」にした。
単純なものほど難しいというのは、例えばジャガイモを描くのは、蜜柑を描くより難しいし、蜜柑は栗を描くより難しい。ジャガイモとただの泥だんごとを見分けられない人はいまいが、見た瞬間にそれと分かるように描きわけるのは至難の業だ。蜜柑だってただの黄色い丸ではない。海辺のありふれたつぶ貝は、棘のかたちが複雑なサザエなどより、特徴がないぶん、難しいのである。
別に絵だけではない。例えば小説だって、その辺のごくごく平凡な人間を描く方が、偉人伝を書くより難しいともよく聞く。巷の騒音を音楽にするのもそういう意味で難しいことだろうと想像する。
話を戻すが、絵というのは眼で見て分かればいいというものではない。正確に描かれていればいいというものでもない。上手ければいいというものでもない。見る人の心になにか点火するものがいい絵である、אני חושב。下描きから完成まで、どの段階が「点火」になるかは作者にもわからない。下描きが一番良くて、描くほどに悪くなる絵も、実はたくさんある。この絵もこの先、どの段階がベストなのか、וזה、そこで自分で止められるかどうか。その辺が、実力があるかどうかの境目だな。