קָטֵגוֹרִיָה: גלריה

朝夕BBCのラジオを聴き、記事を読むことが目覚めと就寝時の日課になった。

そこでトランプ大統領の肉声をよく聴く。意外に親しみの持てる声だ。「声の魅力」が大統領当選に案外威力あったかも知れない。

松本清張の小説に声をテーマにした小説があった（題名はすぐに思い出せない）が、声の想像力（喋り方を含めて）をバカにはできない。世界の音楽シーンをチラと思い出せば十分。ルイ・アームストロングの「What a wonderful world」に、聴くたびに引きずり込まれるのは、あの声の力に違いない。

退院からちょうど3ヶ月。普段の生活の中ではもう気にすることもない。頭がボーッとすることもなくなったが、物忘れは相変わらず。まだ「忘れた」という「記憶」があるだけマシだ。

森友学園が問題になっている。でも「安倍首相頑張れ」は論外としても、גם אם זה נקרא ה-Imperial Rescript on Education, זה רק על פני השטח.。מַדוּעַ、עכשיו זה מופיע、למה יש אנשים שתורמים כל כך הרבה כסף?、למה זה לא היה בעיה עד עכשיו?。האם זה לא עיקר הבעיה?。

בלי שאנחנו אפילו מודעים לכך、(למרות שהכיוון שונה) כמו Moritomo Gakuen、הם לא השתמשו בילדים כציר מרק?。כשחושבים על פסטיבלים בעיר, חושבים על ``מיקושי לילדים''.、בטיחות בתעבורה "מצעד גן ילדים"。חמוד של ילדים、הפיכת אנרגיה לתוסף לאיטיות מבוגרים、אני חושב שיש הרבה אנשים שחושבים על זה רק כתשתית אנושית עתידית.。