街は師走。井の中の蛙である私にとっては、世の中全体が忙しいように感じるが、そんなことなどあるはずがない。אוּלַי、これは一種のパニックなのだ。
クリスマス、年末の支払い、正月の準備の時期だよと、メディアも経済（界？）も、私たちを急かす。周囲と一緒に進まないと、何かを失ってしまうような気分を周到に準備するのだ。
「山狩り」という猟の仕方がある。勢子（せこ）と呼ばれる多くの追手と、それに追われてパニックになり、逃げ惑う獲物を待ち構える複数の討ち手とが一体になって行う、大規模な猟だ。「クリスマス〜！」「おせち、大丈夫か〜！」というおどろおどろしい声や鳴り物に私たち（じゃなかった、動物たちだ）は動揺し、一目散に、とにかく皆と一緒なら怖くないと、狩人たちの思い通りの方向へまとまって逃げて行く。狩人たちにはその夜の大宴会がもう目に浮かんでいる。
רגשות יפניים רטובים 、זה לח。אמנם עדין במיוחד、יש לו כוח מסתורי שגורם לך שיכור בתוכו כמו אלכוהול。כשמדובר באמנות יפנית, זה עוד יותר לח、אפילו בקרב אלכוהול זה נראה כמו השיכור של בוצי.。
אם כבר מדברים על אקלים, זה כנראה האקלים。מִצַד שֵׁנִי、יש גם אקלים מנוגד, המסומל על ידי חול יבש.。וזה、היתרונות של כל אמנות שנולדת מכך、הם יכולים גם לזהות זה את זה。למה אנשים לומדים、אם אתה חושב על זה בזהירות、מדוע הבנה כזו?、האם ניתן לזהות אחד את השני?。מה מאפשר את זה?。
כנראה שתפקוד הפיסול、זה אחד הדברים שמאפשרים תנועה כמו מסדרון.。יש דלת הפונה למעבר。זו דלת קטנה שתוכל לעבור בה בלי להבין אותה、אם אתה פותח אותו, העולם שאתה יכול לראות הוא עצום באופן מפתיע。אף אחד לא יכול להיכנס ולעזוב, ואין מנעול、גם אם אתה מבחין בזה, אתה יכול פשוט להדביק את הראש ולהציץ אותו במקרה הטוב.、משום מה, אני לא מנסה להיכנס פנימה、דלת מוזרה。
היום הוא היום האחרון של התערוכה。פסגות עייפות。כשאני מסיים, אני רוצה להיכנס לרכב ולחזור הביתה עם העבודה.、לא קל לעשות את זה。
העבודה הזו、הגעתי עם רעיון שיכול לקחת אותי קצת יותר רחוק.、התחלתי ללמוד כמה דברים.。רעיון הוא רק שיטה、כל עוד יש לך תמונה של המטרה、חשוב להגיע לשם קודם。רק משם、אני לא יכול לראות מעבר לזה、זה כמו מעבר הרים。
20לפני שנה זו הייתה בריכה קטנה למרגלות ההר.、נראה שהוא די מרוצה.、צפרדע קטנה。מה חשבת、יצאתי מהבריכה וקפצתי אל העולם הרחב.。והאם הלכתי בדרך הלא נכונה?、נראה שהם פונים להרים。בלי קשר לצד השני של ההר、אל תאכלו על ידי ציפורים בדרך、אין חרקים להאכיל מהם ואין מים.、אני מקווה שלא תהפוך לאמא מיובשת.。