עדיפות 1

"רימון ומשקפיים" צבעי מים F4

אנשים רבים שצריכים לתעדף הם צעירים ועסוקים.。אולי הוא פורש מתפקיד פעיל、מי שיש לו זמן לקבל את ההזדמנות לא צריך לתעדף。אתה יכול לעשות את מה שאתה רוצה לעשות בסדר בו אתה מציג את זה、אני חושב שזו "זכות".。הגיע הזמן לשמח אנשים、זו פלטפורמה שמעניקה לכל אדם טעם עדין לחייהם.。כמובן, הדבר נכון גם לאנשים עסוקים、לאדריכלות, יסודות וקירות、מתקנים ו、פנים חדרים、הבדלים בריהוט、כשמדובר במכוניות, ההבדל דומה לביצועים בסיסיים ולתשומת לב מניאקלית לפרטים הקטנים.、忙しい人と暇な人との間にはあるような気がするヒマな人も大事だよ、זֹאת אוֹמֶרֶת。

優先順位とは「その時点での重要度の順番」ということだから「その時点」が過ぎれば優先順位が一気に変わるのはごく当たり前のこと。סביר להניח שהמועד האחרון הלוחץ ביותר יגדל בחשיבותו.。אם זה ממשמש, אבל הדירוג לא עולה、זה יוסר מהרשימה מייד。האם אין צורך למהר (לא למהר)?、כי זה לא הכרחי。

חוֹפֶשׁ、たとえば芸術家はそういうものから外れた世界だと思っている人もいるかもね。אבל、音楽家が勝手に一人で演奏してもそれで生きていくことはできない聴衆を集め何がしかのお金が得られるようにならなけばサッサと排除されてしまう
 芸術家にも優先順位はありますよヒマそうに見えてもそれほど暇じゃあない細かなデッドラインがいくつも積み重なっている点では「忙しいひと」と変わらない。רַק、デッドラインをいくつクリアしても決して一区切りとはならず明日もまた自らデッドラインを引いていくのが自虐的といえば自虐的なのが違いかな(笑)

"האמנות" שנקרא "רעיונות"

האם זה שוב "רימון"? (צבעי מים על נייר מעט מזג אוויר)

אם כי "רעיונות" הם אלמנטים חיוניים ל"אמנות ".、חשבתי שזה רק טבעי שאנשים מסוימים ירגישו לא בנוח לגבי קשור באותה רמה.、במציאות, נראה כי אין כבר אי נוחות.。

במילה "אמנות" הייתה במקור、הייתי רחוק מהמילה "טכני/אומן"、הנה איך רעיונות ורעיונות、אני מרגיש שהחומרים והטכניקות הופרדו עוד יותר。
סיפור פשוט、כשאתה מדבר עם ה- AI שאתה רוצה לצייר משהו כזה, "במילים" וליצור אותו.、לדוגמה, ידע ומיומנויות של ציור שמן、ללא חומרים או אפילו חומרים、כמה דקות לאחר מכן, "העבודה" תיוולד (נוצר) על מסך המחשב שלך.。גם אם אינך יכול לצייר את התמונה עצמה בכלל、לא משנה אם אין לך כישורי צפייה。כך גם יצירות שנולדו "נולדו" כפופות ל"זכויות יוצרים "כציורים.、ניתן לומר שזה הפך ל"רעיונות ≒ אמנות "בצורה פשוטה.。כאן, "מילים" הפוך זכויות יוצרים ל"ציור ".、אני מרגיש לא בנוח בעצמי。

"אמן" הוא、לפחות בשבילי זו הייתה נוכחות מיוחדת 。זה גם די כואב רגשית לומר "זה היה" בזמן העבר.、אולי בעוד כמה שנים、אני מתאר לעצמי שסביבה בה אנשים שיכולים לדבר שפה = אמנים הם。לא רק אני、עבור אנשים רבים, "אמנים" הם עדיין אחד הדברים שהם מעריצים כיום.。זה לא ידע או ניסיון、רק יישום שיכול לשמש ילדים、אתה יכול להיות "אמן" עם "יצירה" עם "זכויות יוצרים"、כולם רוצים להיות לפחות פעם אחת。אתה יכול לעשות את העבודה שלך תוך מספר דקות בלבד、וזה לא לוקח הרבה זמן או כסף、אני אפילו לא מרגיש מותש פיזית。
עבור "אמנים"、"רעיונות" פעם גילה מאמץ וכישרון、זה היה כמו "קריסטל" יחיד בפני עצמו.。הטכניקות המעובדות באמצעות אימונים ומחקר ארוכים הוצאו בעדינות רעיונות.、ואלת המזל הטוב יורדת、זו הייתה הפעם הראשונה שניתן להשיג יצירת אמנות.。"גאון" נדיר שגדל כך、רעיונות שונים הוגשו במהלך מאות שנים כדי להבטיח ש"מישהו יכול להיות "、פיתוח מחשבים מאיץ את זה、לבסוף הגענו לדור AI。

גם אתה、AIを手にしたたった今から堂々とした「芸術家」になれます(もしかしたらすでに「芸術家」でしょうか)あなたのまだ小さいお子さんもすでに天才芸術家です。כמובן、お隣もその隣も一緒なんですが町内全部市全部県内国内だけでなくそう世界中「天才」だらけの世になったんですDNAも師匠も切磋琢磨する仲間も不要ですアルキメデスのような “数分野かけもち” の天才もそこら中にいますなんと喜ばしい世の中になったんでしょうか!!
 できるだけ多く深いアイデアを生み出すための方法論もデカルトなど多くの天才たちによって考えられ工夫されてきました彼らの方法論もまた名著として伝えられてきました画期的な新しい発想をすること自体がとても貴重で難しかったからです
אֲבָל、そんなのももう読む必要なくなったんですねたぶん喜ばしいことです今は「コミュニケーション」の時代「独創的」より「皆と同じ」「共感できる」発想が尊ばれる環境です“他にはない” というアイデア自体が不要になってきたってことなんでしょうね

לחמם את הישבן

צבעי מים "רימון".

זה טוב להתחמם כדי לשפר את זרימת הדם.、אלא、אזורים קרירים שהם חמים מהרגיל (דלקת)、אזורים חמים קרים מהרגיל (זרימת דם מופחתת)。בקיצור, עדיף לשמור על הטמפרטורה בטמפרטורה רגילה.、זו תחושה פיזית פשוטה וברורה.、לְלֹא סָפֵק。

מאז תחילת השבוע שעבר יש לי כאבים בחלקים שונים של רגל ימין.、כרגע "קשה ללכת" 。זה לא שהרגליים שלי באמת רעות、אני יודעת ממהלך הטיפול שהכאב נובע מהגב התחתון.、לעת עתה, אני שומרת על חום המותניים והישבן.。דבר רע、גם בספטמבר, ימי אמצע הקיץ עדיין נמשכים.。אולי בגלל שגדלתי במדינה צפונית, אני לא אוהב מזגנים.、אם לא תגן על הבטן כראוי, המעיים שלך ידרדרו במהירות.、תוך כדי הפעלת הצידנית、רצועת בטן על הבטן、שים הוקלון על המותניים שלך、שמתי את התחת שלי על כרית חשמלית מחוממת לחורף, ואני יחפה.、סוֹתֵר、אני צריך לבלות את הזמן שלי במצבים מגוחכים.。

הגיע הזמן לתערוכת אמנות הסתיו.。חבר、תערוכה קבוצתית ממכרים、תקבלו הזמנה לתערוכת יחיד.。גם אני מצפה לזה、אני רוצה ללכת לראות את זה איכשהו, אבל אני חרד שזה ישתפר כמה שיותר מהר.、אתמול הברך שלי、ירכיים וקרסוליים היום、כמו ב、כאב מופיע פה ושם כאילו הוא משתנה כל יום.、(לא שיש בזה משהו רע) אני בקושי יכול ללכת לתחנה (למרות שהיא רק 450 מטר משם)、בסופו של דבר לקחתי הפסקה הרבה פעמים בדרך! )。ללכת זה טוב, לחזור זה מפחיד。אני מודאג מלצאת כי אני חושש שלא אוכל לחזור הביתה.。אני מרגיש מדוכא。

כל מה שאני יכול לעשות עכשיו זה לשרטט。זה יכול להיות מהדבר האמיתי או מתמונה.。בכל מקרה, אני יכול לשכוח את הכאב בזמן שאני מצייר.、אם תצייר, תשתפר מעט.。בגלל זה、אני מצייר סקיצה של "במקום משככי כאבים"。אבל בכל זאת、בכנות, איזה סוג של תגליות הם (אלה שנתנו לנו את המדריך) גילו?、איך מכניסים את הגוף לתוכו?、אני רוצה ללכת לראות אם הם מעבירים את זה ליצירות שלהם.。זה מתסכל、אבל אני מרחם עליהם、הפעם זה המשקל שלי。