בְּקִיעָה

אב -טיפוס ל"רקמה "2025 מדיה מעורבת
בקעתי את זה כדי להיות פחות בולט

ניסיתי להכין אב -טיפוס של "Esquis for Emerging" שהעליתי שלשום באמצעות צבע בפועל.。מישהו שמח לנסוע לריוגו שלשום.、אני נסחף ומשתמש במקל האקוסטיק。גם אם מוצגת אותה מדיה מעורבת、הפעם רק הטמרה וההתמודדות。לא השתמשתי באקריליק。

הפעם ניסיתי להשתמש בטכניקה בשם "בקיעה" (החלק בו הקווים חוצים איכשהו בצורת רשת)。אני חושב שהשם בקיעה ידוע היטב.。זו תקופה בה איננו יכולים ליצור דרגה חופשית כמו ציור שמן.、זו טכניקה בלתי נמנעת。בעידן המודרני, אפילו תלמידי בית ספר יסודי יכולים לעשות דרגה עדינה.、אפילו באירופה, מקום הולדתו של ציור שמן、14עד המאה, מדרגה חלקה לא הייתה אפשרית.。זה היה ברמה של "טכניקה סודית".。אותה "טכניקה סודית"、"בקיעה" היה הרעיון שאני מנסה להתגבר עליו עם "טכנולוגיה".。

יש לזה משמעות גדולה במונחים של "היסטוריה טכנית".、רק בתחומים הדומים לאמנות、כאפקט מיוחד שמדמיין את "צפיפות"、אני פשוט שורדת。כל שורה נמשכת דק、עד שהקווים נראים בבירור、אתה צריך לערום את אותם חלקים מספר פעמים。הטכניקה של הקו עצמו נחוצה גם היא.、זה יותר טרחה。

"בקיעה" היה רגע לפני שנולד לאונרדו דה וינצ'י、זו הייתה הטכניקה "הרשמית" של האמנים עד שוואן אייק השלים את טכניקת ציור השמן.。בעידן המודרני, כולם、גם אם אתה לא צריך ללמוד במיוחד、החומר יעשה זאת לבד。בגלל זה? מצד שני, יש לזה גם השפעה。

סע לריוגו

         "הולך ל-Ryugu"  מדיה מעורבת

חצי שנה?、אולי יותר מזה、אני מתקשה לשים את ידי על פריט מספר 4.、סוף סוף סיימתי。זה היה מתוכנן להיות אחד מסדרות אפל, אבל、השתעממתי וזרקתי אותו באמצע הדרך.。

「エンコスティックのやり方を忘れた!」とドキッとしたのがきっかけしばらく使ってなかった瓶がひょいと目の前に転がり出てきた
―エンコスティックとは蜜蝋(蜂の巣に含まれる蝋成分を抽出したもの)のこと人類最古のワックスである。כותשים את הכוורת、לחמם יתר על המידה כדי להמיס את השעווה、זיהומים、מה נשאב על ידי סינון אשפה וכו'.、בתקופה המודרנית, חנויות לציוד אמנות、זמין באריזה יפה。דיוקנאות מתוארים לפעמים על ארונות קבורה חנוטים במצרים העתיקה.、זה ציור שעוות דבורים。שינוי צבע גם לאחר אלפי שנים、אין סדקים (העץ של הבסיס מתקלקל יותר)。זה הצבע המושלם, כביכול.、בכל מקרה קשה מאוד לצייר。החופש של צבעי שמן וכו'.、אני אפילו לא יכול להשוות。וזה שעווה、רַך、יש גם חסרונות כמו להיפגע בקלות.
זו עבודה לא גמורה שבכל מקרה צריך להשאיר לבד.、יש כישלונות、חשבתי לנסות להשתמש בזה。

הצבע עמוק (לא אכפת לי אם אני אגיד זאת בעצמי)! אבל זה עדיין חצי יבש、אחרי כמה חודשים、אם תבריש אותו עם מטלית, יהיה לו יותר עומק.。

ניסיתי לתת לזה כותרת דמוית סיפור כמו "הולך לארמון הדרקון".、תלוי איך מסתכלים על זה、האם הוא נמל שזרק לים בתאונה ימית פשוטה?、זה יכול להיות ככה בחלל החיצון.。מדברים על זה、הסיבולת הזאת、2022שָׁנָה、107לבסוף התגלה על קרקעית האוקיינוס ​​בעומק של 3,000 מטר לאחר היעדרות ארוכה.、מה שכן, התמונה המדהימה הזו במצב מצוין.、ראיתי את זה בתמונה של National Geo בשנה שעברה (על המשלחת הבריטית שניסתה לחצות את אנטארקטיקה ב-1915).、הסירה נתקעה בקרח וטבעה.。כל אנשי הצוות חזרו בשלום לאחר 22 חודשים.。אירוע מפורסם שהפך לסרטים רבים)。נחזור לנושא...
נראה שהוא ילך לעולם הבא לפני שיהפוך לאוראשימה טארו.、כי זכרתי את זה、אני חושב (ברגע זה) שאנסה להשתמש בו כמה שיותר השנה.。אני לא יודע לגבי מחר。

Esquis עבור "התעוררות"

                                                                                            עיפרון צבעוני על נייר צבעוני.)

היום הוא היום הראשון של האביב בשנת 2025.。יצירה קטנה מסדרת ``האיש המעופף'' תלויה על הקיר.。זהו ציור טמפרה בגודל F4 המשקף מחשבות שונות ומאתגר שיטת ביטוי חדשה (עבורי בזמנו).。טכנית זה לא עניין גדול、האם זה בגלל הנעורים שלי?、קצב טוב מרעיון לביטוי、לפעמים אני משווה את זה למהירות הייצור הנוכחית.。

אופס、אני לא במסלול。את、תמונה של אדם מרחף בשמים ומשמעות המילה "רישון"、"סדרת אפל" המתמשכת? השלושה נוצצו בראשי.、הרעיון הזה עלה לי。בשנים האחרונות, הגישה של אפל השתנתה בהדרגה מאז תחילתה.、רק חיפשתי מצב רוח חדש לעבודה החדשה.。

תמונה היא、בין אם זה מוטיב קונקרטי או מוטיב מופשט,、במידה מסוימת בראש שלי、ゴールのイメージが見えていなくては描けないものだその意識のシステムは人類の進化の歴史とどこかでDNA的に繋がっていると感じる学生のころアルタミラの洞窟壁画の精細な調査写真や記事を見た時の衝撃と、3歳の子には3歳なりの生活経験があり、אני מניח שהתמונה מבוססת על זה.、זה קשור לתמונת הציור.。השאר הוא תחושה פיזית המתעוררת על ידי תנועה מקרית.。זהו עולם שונה מהותית מה"תמונה" שמציגה AI.。אופס、שוב ירד מהפסים。

ככל שהקשר חזק יותר בין הרעיונות שלך למה שבתוכך, כך יותר、להיאחז בעקשנות、イメージが膨らまないと思いやすいが実際はむしろ膨らんでいくよく知っているものは深く豊かな内容を持っていて多角的な視点から眺めることが可能だからだむしろ外からの経験や知識だけの方が視点が一つに絞られやすい。כמו כן、どんなに膨らんでも自分の世界観を超えることはたぶんできないが無意識の内に内在していたものが新しいイメージとして見えてくるということはあるだろう自分自身で固定させてしまっていたボーダーラインを外側へ緩めていくあるいは掘り下げていく創作とはそういうものだという気がする
 さてわかった風なことを書いてしまったのでこのあとが怖いがこの発想も今はまだ「ありきたり」の端っこに漂っているだけだこの先の航路はまだ不明だが立春の日にとりあえず描き留めておく