קָטֵגוֹרִיָה: גלריה

"מורוס טייפ"

לצייר סרט מורוס(צִבעֵי מַיִם)

תוך כדי מריחת "מורוס טייפ", חומר משכך כאבים ואנטי דלקתי.、זה עשוי להיות חזית הריפוי עבור אנשים מודרניים.、חשבתי。וזה עשוי להיות אחד מהמוטיבים המתאימים ביותר לציורים עכשוויים.、חבר。לִגזוֹר、קל להוציא、קל לשמור。גם התוכן וגם החיצוני פשוטים.、קל ומגושם、פונקציונלי וללא בזבוז。זה באמת סמל לדברים ``מודרניים``.。

מה לצייר (אובייקט)、מה זה "טוען"?、הוא עמוד השדרה של הציור、להופיע。אבל זה רק "בזמנים מודרניים"、כל עוד אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של הציור、נראה היה שיש דגש מוחץ על הרמה הטכנית של "איך לצייר את האובייקט"。לא היה אכפת לי מ"טענות"、למעשה, זה אפילו העמיד את עצמם בסכנה.。

לפחות עד העת החדשה、תיאור מיומן הוא כוחו האמיתי של צייר.、לא משנה איזה טיעון תכניס לזה, לציבור לא היה עניין בזה (כנראה לרובם עדיין יש).。ואכן, בתקופה המודרנית אומרים ש"כוח תיאור = ריאליזם צילומי"、יָשָׁן、כבר אי אפשר להסתמך רק על נוסחה פשוטה。על ידי שילוב המצלמה והמחשב לאחד、הסיבה לכך היא שעצם ההגדרה של "צילום" החלה להתנדנד.。

``תפיסת העולם החזותית'' של ``קוף עם מצלמה'' כבר טבועה במוחנו.。דבר יותר רהוט על מקום שמעולם לא היית בו מאשר מישהו שגר שם.、"לראות" ולדעת יותר על המנוח מאשר על בני המשפחה。למעשה, אתה אפילו יכול לראות איך ייראו הצאצאים שלך בעוד 100 שנה.。מה יכול "ציור" לעשות בעולם כזה?。למשל, איזו משמעות נוכל לתת ל"כוח תיאורי"?。האם ל"ציור מודרני" יש כוח כזה?。קודם כל, מה זה בעצם "מודרני" ו"ציור"?。

הציור כבר גמור、אני זוכר שכבר כתבתי את זה。אבל、אני בטוח שלעולם לא יישאר מישהו לצייר.、לְהֶפֶך、אין שום ערובה שיום אחד כולם יציירו תמונות בתמימות כמו ילד.。ה``מורוס טייפ'' שבמקרה נמצא ממש מול ``אני'' הוא、זה האחרון בכל ההיסטוריה של כדור הארץ שקשור ל"אני".、לעת עתה, זה לא במסגרת "תפיסת העולם החזותית"、זה אחד הדברים שהכי קשורים לתחושת החיים שלי (למרות שזה עשוי להיחשב לדבר וירטואלי מתישהו).。זה נראה כמו צירוף מקרים、אני מרגישה שזו המציאות של "אני בעולם" שחיה בין הדברים.。זה לא מספיק רק "לצלם תמונה" או "לתאר אותה בצילום".、האם אין זה מעשה אובדני של ניסיון לקבור את עצמו ב"תפיסת העולם הווירטואלית" עצמה?。אז、אני רוצה להתמקד ב"משמעות" של התיאור "בשבילי"。"אם כי אני כבר לא יכול למצוא את המשמעות המפוארת שהייתה פעם בתולדות האמנות.、עדיין מחפש את המשמעות שלי。זה לא כדי "להראות את זה" זה מורוס טייפ.、כדי להראות את ``הסיבה'' למה בחרתי לצייר את זה。למה אנשים לומדים、האם זו המשמעות של "לצייר ציור"?。(חלק זה לא הושלם)

חוסר הכשרה בסיסית：פלפל שחור GABAN

פלפל שחור GABAN (צבע שמן, לא גמור)

הפלפל השחור הזה כבר צויר באמצעות סקיצות CG.、פורסם גם בבלוג (2021.11.30)。הסיבה לציור השני שלי היא צבעי מים、העניין שלי בציור עם צבע שמן、רציתי להתאמן עם משטח מבריק (מתכתי) קצת יותר (בפעם הקודמת נמנעתי מהשתקפויות אז זה נראה שחור)。אנשים רבים מתקשים לצייר ברק מתכתי וצבעים מבניים (לדוגמה, גב של חרק זהוב שצבעו נראה משתנה באופן דרמטי בהתאם לזווית הקלה ביותר).。אני אותו הדבר。

פשוט נקה עוד קצת את האותיות והסביבה וסיימת.。מכיוון שזהו ציור שמן, מגע חלק יותר יעניק לו תחושה מציאותית יותר.、זה נראה כאילו משיכות המכחול שלי החמירו.、אני לא מצליח לצייר טוב。

追体験（ついたいけん）-ルーベンス

クララ：ルーベンス作
「クララ：模写」（制作中）

ルーベンス作「クララ」を再々再々模写をしている。たぶん4回くらいは繰り返しているだろう。「ルーベンス」という、世紀を超えた絵画の天才がその愛娘を描いたせいぜい6号サイズの油彩の、その模写である。脱線するが、父親というのは“娘”に関しては特別の感情を抱くものらしく、「娘」の傑作は数多いわりには、「息子」の傑作はあまり無いようだ（ルーベンスには二人の息子を描いた60号ほどの油彩画がある。長男？の顔だけを原寸大で模写したことがある）。多くは「息子本人」による自画像で、男子の場合は「自助」努力なしでは達成できないようである。母による「息子」の肖像はどうなのか、そんな研究があるかも含めて興味深いテーマではある。

本題に戻る―わたしの「模写」はルーベンスの完成作に比べると「格下の娘」だ。למה אנשים לומדים、描いているうちに、実際のクララはこんなふうな“おてんば娘”じゃなかったかなーと一瞬想像するのは楽しい。目をつぶれば若きルーベンスが、可愛い娘が少しでもじっとしているよう、なだめたりお話を聞かせたりしながら、描くべきところだけを、可能な限り素早く描いている情景が浮かんでくる。

わたしの記憶によれば、描かれたころのクララはまだ５歳。12歳かそこらでこの世を去る娘に、ルーベンス的直感で「描いておかなくては」と思ったのかも知れない（根拠は何もないが、“芸術家だから”で十分だろう）。

目的が「模写」だから、これからできるだけ上の写真（の作品）を真似て描くつもりである。見えている色の下にはどんな色があるのか。どんなプロセスで描いているのだろうか、それを文献（というほどのものでなくても）などを利用して調べ、どのくらいの力を筆に加え、どのくらいの速さで筆を動かしているのか、そんなことを試行錯誤しながら追体験していく（プロセスが大事で、似ているかどうかはあまり問題ではない）。そっくりに真似るというのは下品とかではなく、絵画の秘密を知るための「（最短の）ひとつの方法」なんです。