
2016/8/22。זה שוב יאמאסה היום。היום האחרון של האולימפיאדה。הביצועים של השחקנים היפנים היו נהדרים.、כל ראיון、האם אתה "שמח" או "מצטער" שזכית במדליה?。ובלי להיכשל, "תודה לכל מי שתמך בי".。
אני מבין איך אתה מרגיש.、אני מניח שזה נכון אבל、אני כבר "עייף"。יש פעמים שהעיתונות דורשת זאת.。מְאַמֵן、מְנַהֵל、כאשר ארגוני תחרות מחשבים את הרווחים וההפסדים החיצוניים שלהם,、נראה שזה בגלל שהם מלמדים "דברי הכרת תודה".。
כל השחקנים、אני לא חושב שעשיתי כמיטב יכולתי לבד.。אני בטוח שיש לי הרגשה של הכרת תודה כל יום, אפילו לא במודע.。אבל מצד שני、על מנת להפגין את הכוח האישי של האדם、יש צורך לשכוח מדברים כאלה。במובן מסוים, סוג כזה של חד-דעת、זה לא נותן לך רגש אמיתי?。בימינו, אפילו ילדים קטנים אומרים "תודה".。
``זה בטוח לומר תודה'' ``כולם עושים משהו'' ו``זה טבעי להיות אסיר תודה לכולם''.、בסופו של דבר, אני חושב שזו הלך רוח מסוכן שמטמיע את הפרט במכלול.。תוך כדי קריאת "פתח את האינדיבידואליות שלך"、הלב היפני הוא עדיין "אחד כמכלול"。

